שופרסל מורידה מהמדף את השעועית הקפואה של המותג הפרטי סופר-קלאס

ממש כמו בבדיחה הידועה, התוהה מה עדיף - למצוא בתפוח תולעת או חצי תולעת, לא יכלה מ' מרעננה שלא לתהות מה היא אמורה להסיק מכך שבשקית השעועית הקפואה שרכשה היא מצאה "רק" ראש כרות של עכבר ולא את כל הגוף. אבל בניגוד לבדיחה הוותיקה, במקרה הזה לא היה שום דבר משעשע.



כפי שפורסם אתמול ב"הארץ", הלקוחה מצאה את הממצא בשקית שעועית קפואה של סופר קלאס - המותג הפרטי של רשת שופרסל. מיד עם הגילוי התקשרה מ' ההמומה ל"הארץ": "ביום שישי האחרון ערכתי את הקניות הקבועות שלי בסניף קוסמוס בקניון רננים", סיפרה מ', "וקניתי לצורך בישולי השבת אריזת שעועית ירוקה, קפואה, של סופר קלאס (המותג הפרטי של שופרסל, נ.ס). בבית שפכתי את תכולת השקית לסיר במטרה לבשלו", המשיכה לספר, "אבל אז, לחרדתי, בעלי הסב את תשומת לבי לכך שבין חתיכות השעועית מצוי ראש כרות של עכבר קפוא".



הממצא המחריד הזה מעורר תהיות לגבי המקום שאליו הגיעו שאר חלקי גופו של העכבר ולגבי המשמעויות של נוכחות עכבר בפס ייצור של מזון. "זה אכן מגעיל ובעייתי מבחינה מיקרוביאלית", אומר ד"ר דוד גובז'נסקי ממעבדת בקטוכם. "ברור שגוף של בעל חיים מת בתוך ירקות מגדיל את כמות הזיהומים והמחלות הפוטנציאליות, אך זוהי תאונה מן הסוג שמתרחש מפעם לפעם בפסי ייצור תעשייתיים", הוא אומר.



כאמור, התקלה המחרידה התרחשה במוצר המיוצר בלעדית עבור המותג הפרטי של רשת השופרסל - סופר קלאס. היצרן שייצר את המוצר הוא ויטה - פרי גליל. כעת נשאלת השאלה מי נושא באחריות לאיכות ותקינות המוצר כאשר המותג לא מיוצר על ידי החברה שמשווקת אותו בפועל.



המותגים הפרטיים נמצאים על המדפים בין המותגים ושמות היצרנים המוכרים; הם מתחפשים לדבר האמיתי ומתהדרים במחירים נמוכים בהרבה מאלה של המקור. אחת הסיבות לכך היא העובדה שהמותג זקוק לתמיכה שיווקית מינימלית. עם זאת מתברר כי בישראל הפרש המחירים הממוצע בין המותגים הרגילים למותגים הפרטיים מסתכם ב-15%-10%, בעוד שבעולם, המותגים הפרטיים זולים בכ-30% מהמותגים הרגילים.



בכיר בתחום הקמעונות טוען כי לעתים קרובות רשתות שיווק מציעות לספקיות את המותג הפרטי שלהן במחיר זול במיוחד שתמורתו לא משתלם לספקיות להשקיע בפס הייצור ובבקרת האיכות. "לכן", הוא אומר, "אפשר פעמים רבות לראות פערים גדולים באיכות בין המותג הפרטי למוצרים זהים שמייצרת אותה יצרנית עבור גופים אחרים או אפילו עבור עצמה. מנכ"ל השופרסל, אפי רוזנהויז, שולל טענה זו ואומר כי הפערים במחיר בין מותג פרטי למותג רגיל לא נובעים מפערי איכות אלא מהעובדה שעל מותג פרטי אין הוצאות פרסום ושיווק.



גם במשרד הבריאות מודים שהם נתקלו בעבר במקרים שבהם מפעלי מזון לא הקפידו על בקרת האיכות של פסי ייצור מסוימים מכיוון שהמוצרים לא יוצרו תחת שם המותג אלא עבור גוף אחר.



במקרה זה הזדרזה שופרסל להגיב. רוזנהויז אמר: "נתתי הוראה חד-משמעית להוריד את סדרת המוצרים הזו מהמדף - כלומר את כל סוגי השעועית הקפואה של המותג ולא רק את הסוג שבו נמצא העכבר. קיבלנו את ההחלטה הזו באופן חד-צדדי", הוא הוסיף, "עד שייערכו בדיקות שילמדו אותנו מה בדיוק קרה שם".



חברת פרי גליל מעדיפה לשמור על שתיקה בטענה שהחברה מעוניינת להמשיך לבדוק את העניין.



הגוף שאמור לעמוד מעל מערכות היחסים הסבוכות האלה ולוודא שהפיקוח על פסי הייצור של המזון נשמר ועומד בתקנים המחמירים ביותר הוא משרד הבריאות. ואכן, ממשרד הבריאות נמסר כי הפיקוח על מפעל מזון עובר ביקורת אחת עד ארבע פעמים בשנה. ההבדל נגזר מגודל המפעל, רמת הסיכון שבמוצריו, ההיסטוריה והאמינות שלו.



עוד נמסר ממשרד הבריאות כי רק במחוז מרכז, קיבלו 20 מפעלי מזון צווי סגירה בשנה האחרונה. ואולם, הם מסבירים, למשרד הבריאות אין סמכות להטיל קנסות על בעיות תברואה. מפעלי מזון נסגרים או נקנסים מתוקף צווים של בתי משפט. במקרה של ראש העכבר, אומרים במשרד הבריאות, זוהי עבירה חמורה מעבירת תברואה; מדובר בעבירה על צו בדבר איכות מזון מספר 2 - "מזון נפגם".