מזוז לבג"ץ: לקבוע כי יש קלון בעבירות ההמרדה של פייגלין

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הגיש היום (שני) עתירה יוצאת-דופן לבג"ץ נגד יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יעקב טירקל ונגד איש הליכוד משה פייגלין. היועץ דורש מבג"ץ לבטל את החלטתו של טירקל כי בעבירות ההמרדה ופרסומי ההמרדה שבהן הורשע פייגלין ב-1997 אין משום "קלון". לדברי היועץ, "הכרעת בית-המשפט נחוצה על-רקע המציאות הנפיצה השוררת בימים אלה, התלהטותה של הזירה הציבורית הצפויה עוד להחריף, וההשלכות השליליות הכרוכות בהותרת החלטה זו על-כנה, מבחינת המסר הציבורי הקשה הגלום בכך".



מזוז מציין כי "סוג העבירות במקרה דנן מצויות בניגוד מוחלט לתפקודו של חבר כנסת. מדובר בחתירה נגד אושיות המשטר הדמוקרטי. טשטוש התחומים. לטענתו, "בין מחאה לגיטימית לבין ניסיון לפורר את יציבות השלטון באמצעות הפרת חוק מתמשכת הוא פריווילגיה שהחברה הישראלית איננה יכולה להרשות לעצמה בתקופה זו".



פייגלין, שהיה בעבר ראש תנועת "זו ארצנו", הורשע בספטמבר 1997 בעקבות הפרסומים וההפגנות האלימות של תנועתו ב-1995, בחודשים שקדמו לרצח ראש הממשלה, יצחק רבין. על-פי כתב-האישום פייגלין החליט "לסכל את ביצוע החלטות הממשלה בנוגע ליישום הסכמים עם הרשות הפלשתינית, קרא לציבור לבצע מעשים לא-חוקיים, כולל הפרות-סדר המוניות וחסימה מכוונת של צמתים מרכזיים במדינה וקריאה לבצע פעולות נגד פלשתינאים". על פייגלין הוטלו 6 חודשי מאסר בפועל ו- 12 חודשים על-תנאי, והופעל עונש של 6 חודשי מאסר על-תנאי, שנגזרו עליו לפני כן.

לפני הבחירות ב-2003 התפקד פייגלין לליכוד וביקש להתמודד על מקום ברשימה. על-פי חוק יסוד: הכנסת, מי שהורשע ונידון למאסר בפועל, פסול מלהתמודד לכנסת אם טרם חלפו שבע שנים מתום ריצוי העונש, אלא אם נקבע שבעבירה אין "קלון". לדברי מזוז, פייגלין "הסתיר את הרשעתו ועונש המאסר שהוטל עליו", ורק לאחר שח"כ לשעבר נעמי חזן (מרצ) עתרה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית אז, השופט מישאל חשין, בדרישה לפסול את מועמדותו של פייגלין, התגלתה ההסתרה.

חשין פסל את המועמדות, ובערעור שהגיש פייגלין לבית-המשפט העליון אישרו 11 השופטים את הפסילה. ארבעה שופטים הביעו את דעתם כי במעשיו של פייגלין היה קלון, ושלושה אחרים חשבו כי במעשיו לא היה קלון - אולם בעניין זה לא ניתנה החלטה סופית. פייגלין פנה לפני חודשים אחדים ליו"ר ועדת הבחירות הנוכחי, השופט טירקל, כדי שזה יקבע אם היה קלון בעבירה. בהחלטתו מלפני כחודש וחצי קבע טירקל כי "קלון הוא תחושת סלידה, רתיעה, שאט-נפש, תיעוב וגועל שחש אדם מהיישוב נוכח המעשה המהווה את העבירה", וכי במעשיו של פייגלין "לא דבק פגם מוסרי הראוי לבוז ואין הוא עוטה חרפה שלא תימחה".