האחראי על השקעות ההיי-טק של זיסר דורש 14% בחברות ההיי-טק של הקבוצה

האם מתפתח סכסוך עסקי בזרוע השקעות ההיי-טק של איש העסקים מוטי זיסר? לפי תביעה שהוגשה לביה"ד לעבודה בתל אביב נראה כי כך הם הדברים.



מדובר בתביעה שהגיש ד"ר ראובן רגב נגד זיסר ונגד חברות מרכזי שליטה וחברת וקטורי, חברה להשקעות שבשליטתו, ובה הוא דורש מזיסר להעביר לידיו של נאמן 14% ממניותיהן של חברות היי-טק שבבעלות זיסר ושל חברות שבשליטתו. מדובר בחברות אלביט הדמיה, מודוס מימברנות ביולוגיות, סגנטק, ASIGRA, ויקון טלקומוניקציה, Eazy Run, אלסינט, אוליב תוכנה, אינסייטק, גאמידה-סל, לינקס ופרנדלי טכנולוגיות.



ממכתב התביעה שהגיש רגב באמצעות עוה"ד יוסי שגב ואופיר נאור עולה כי רגב, ששימש עד 94' מנהל פרויקטים גדולים ברפא"ל, קיבל הצעה מזיסר לעבוד עבורו ועבור קבוצת החברות שבבעלותו לצורך פיתוח חברות והשקעות בתחומי ההיי-טק. לפי הנטען בתביעה נחתם בין רגב לזיסר ולחברת מרכזי שליטה הסכם שלפיו ימונה רגב למנכ"ל חברת מט"ב, שתוקם לצורך ריכוז ביצוע השקעות ההיי-טק של הקבוצה.



לטענת רגב, באותו הסכם נקבע כי הוא יקבל מכל השקעה שתבצע מט"ב בחברת היי-טק 3% מהמניות שיוקצו לה, ללא תשלום מצידו. כמו כן הוא יקבל אופציה לרכישת 3% נוספים ממניות החברה שבה בוצעה השקעה במחיר זהה למחיר ההשקעה של מט"ב. עוד טוען רגב בתביעה כי נקבע באותו הסכם שכל השקעות ההיי-טק של קבוצת מרכזי שליטה יבוצעו באופן בלעדי באמצעות מט"ב.



ב-98', טוען רגב בתביעה, נחתם בינו לבין חברת וקטורי שבשליטת זיסר הסכם נוסף אשר לפי הנטען העניק לו זכות לרכוש 8% נוספים ממניות קבוצת חברות ההיי-טק של מרכזי שליטה. כמו כן, כך נטען, נקבע גם בהסכם זה כי כל השקעות ההיי-טק יבוצעו באמצעות חברה שתנוהל ע"י רגב.



לשם הבטחת יכולתו לממש את האופציות, טוען רגב, לפי כתב האופציה שקיבל התחייבה קבוצת מרכזי שליטה להפקיד בידי נאמן שמינו הצדדים את המניות של חברות ההיי-טק שבהן בוצעה השקעה, וכן את המסמכים הדרושים להבטחת העברתן לידי רגב. כן טוען רגב שכדי להבטיח את עבירותן של האופציות נאסר על זיסר ועל החברות שבשליטתו לשעבד את המניות, שהיו אמורות לעבור לידי הנאמן, לטובת רגב.



רגב טוען כי מאז שנחתם ההסכם ב-94' פעל ללא ליאות לפיתוח עסקי הקבוצה בתחום ההיי-טק, תוך שהוא מפקח מקרוב על השקעות עצומות שעשו חברות הקבוצה בתחום, ויושב בהנהלות של החברות השונות. במקביל, טוען רגב, הוא נתן אמון מלא בזיסר ובחברות כשהוא בטוח שאלו יקיימו את התחייבויותיהם ולא יפגעו בזכויותיו, וכי הם מקפידים להפקיד בידי הנאמן את המניות, שטרי העברתן וייפוי כוח בלתי חוזר.



רגב מציין בתביעה כי לאחרונה הוא חש שנעשים בקבוצה מהלכים שונים שנועדו להגביל את פעילותו ואת סמכויותיו. כך, לטענתו, בחברות מסוימות התקבלו החלטות מאחורי גבו תוך שהוא ממודר מתהליך קבלתן, ובחברות אחרות הוצע שימונה לו מחליף וכי פעילותו תופסק. רגב טוען כי בתחילה סבר שמדובר בפעילות תמימה הקשורה בשינויים ארגוניים. אך באחרונה החלו צעדים אלו יותר ויותר לעורר את חשדו בכך שמדובר בכוונה לשלול ממנו את זכויותיו בחברות לאחר שההשקעה הרבה החלה לשאת פרי.



בעקבות זאת, טוען רגב, פנה לבדוק את הנעשה ולתדהמתו הסתבר לו כי קבוצת מרכזי שליטה משתמשת במניות חברות ההיי-טק שיש לו זכויות בהן כדי לקבל אשראי בנקאי, וכי נעשו פעולות שמטילות מגבלות חמורות על המניות. עוד טוען רגב כי בבדיקה שביצע לאחרונה התברר לו כי הנתבעים אף הפרו את התחייבויותיהם בהסכמים עמו ולא העבירו לנאמנים את המניות שהובטחו לו - בסך הכל כ-14% - מכל חברה שבה בוצעה השקעה.



בעקבות זאת פנה רגב לביה"ד וביקש לתת צו הקובע את זכאותו ל-14% ממניות חברות ההיי-טק של הקבוצה. שופטת ביה"ד לעבודה, חנה טרכטינגוט, נעתרה לבקשתו והוציאה צו ארעי שאוסר על ביצוע דיספוזיציות במניות חברות ההיי-טק של הקבוצה עד לדיון שיתקיים היום בפניה.



מטעם זיסר נאמר בתגובה כי "מדובר בתביעה קנטרנית הנובעת מסיום העבודה של ראובן רגב. אנו מעריכים כי התביעה תסתיים בלא כלום".