וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מרווח נשימה לחברות הישראליות בוול סטריט: ה-SEC דחה בשנה את יישום חוק סרביינס אוקסלי

שירלי יום-טוב

3.3.2005 / 14:30

התקנות ייכנסו לתוקף החל מ-2006; ההחלטה מתייחסת לחברות זרות כמו צ'ק פוינט למשל; דן הלפרין, שותף בברייטמן אלמגור: "רוב הישראליות החלו בהכנות בדקה ה-90"



הרשות לניירות ערך בארה"ב (SEC) הודיעה אתמול כי החליטה לדחות בשנה את יישום חלק מתקנות סרביינס-אוקסלי עבור חברות זרות הנסחרות בארה"ב ועבור חברות ששווי השוק שלהן קטן מ-75 מיליון דולר. ב-SEC הסבירו כי ההחלטה התקבלה כדי לא להעמיס על חברות מנפיקות זרות, בעיקר באירופה, את הצורך להיערך לעמידה בתקנות מאחר שהן עסוקות בימים אלה במעבר לכללי דיווח בינלאומיים.



ההחלטה בדבר הדחייה חשובה בעבור חברות ישראליות כמו צ'ק פוינט, אלדין וגילת, הנסחרות בוול סטריט. אלו, ועוד רבות אחרות, רשומות בישראל ולכן נחשבות למדווחות זרות. בעקבות הדחייה ייכנסו התקנות לתוקף החל מ-2006 ולא החל מדו"חות 2005 כפי שהיה עד כה. נציין כי הדחייה אינה משפיעה על חובת הדיווח של חברות כמו קומברס ומרקורי, הרשומות בארה"ב ומדווחות כחברות מקומיות. על חברות מסוג זה כבר חלות תקנות סרביינס אוקסלי החל מ-2004.



חוק סרביינס אוקסלי (Sarbanes-Oxley) נחקק בארה"ב לאחר חשיפת השערוריות החשבונאיות באנרון ובוורלדקום. החוק נתפס כשינוי באתיקה החשבונאית ובא מתוך הרצון לשפר את מידת השקיפות של תאגידים בארה"ב. החוק קובע שורה של תהליכים שעל החברות הכפופות לחוקי רשות לניירות ערך בארה"ב לבצע בתחום הבקרה הפנימית. בנוסף קובע החוק כי נושאי משרה בכירים בארגון (מנכ"ל וסמנכ"ל כספים), יחתמו על הצהרה בדבר הבקרות הפנימיות המבוצעות בארגון והם חשופים לתביעות אישיות נגדם, ולא רק נגד החברה.



יישום התקנות חייב את החברות הנסחרות לתעד באופן נרחב יותר תהליכים המתרחשים בחברות ונחשבים למהותיים. הוא חייב, במקרים רבים, היערכות מיוחדת שלוותה, בעלויות גבוהות, בין היתר בגין שירותי ייעוץ של רואי חשבון המעורים בנבכי התקנות.



אסף שמר, שותף בכיר בפירמת קסלמן וקסלמן, PwC וגיא ספיר, מנהל תחום ביקורת פנים וסרביינס אוקסלי מסבירים כי מעבר לסיבה הרשמית לדחייה, ה-SEC מעוניינת לבחון פעם נוספת אם כדאי להחיל את מלוא הדרישות גם על חברות קטנות, מתוך הבנה שמדובר בדרישות מכבידות. לדבריהם, ייתכן כי הרשות תחליט לבסוף להקל בהן.



שמר וספיר מציינים כי ביחס לחברות הישראליות ניתן לומר באופן כללי כי הן התייחסו ברצינות למטלות סרביינס אוקסלי וחלקן החלו בהכנות כבר בשנה שעברה. דעה קצת שונה מביע דן הלפרין, שותף בברייטמן אלמגור דלויט טוש, ואחראי על תחום ניהול סיכונים. לדבריו, "היו חברות שהחלו בהכנות בזמן המתאים אבל הרוב החלו בדקה ה-90 והיו במרוץ אחר התאמה לדרישות".



בשתי הפירמות סבורים כי למרות הדחייה, לא כדאי לחברות לעצור כעת את התהליך שבו החלו. לדברי הלפרין, לחברה הנמצאת בשלבים מתקדמים של ההכנות מוטב לסיים את התהליך כדי שרואי החשבון יוכלו לבדוק "על יבש" את דו"חות 2005. שמר וספיר מציינים כי חברות שיקדימו ליישם את החוק ייהנו מקידום אינטרסים עסקיים מאחר שחברות רבות גילו כי יישום התקנות סייע להן לשפר תהליכים בארגון. בנוסף הם מציינים כי החוק מקטין את הסיכוי שהחברה תצטרף לבצע תיקון לאחור של תוצאותיה - מהלך שיש עליו סנקציות כבדות מצידו של שוק ההון.



תקנות סרביינס אוקסלי ותקנות הדיווח החשבונאי בארה"ב הן גורם המשפיע על החלטתה של חברה באיזו בורסה להנפיק את מניותיה. בבורסת לונדון, למשל, חובת הדיווח נמוכה בהרבה והדו"ח השנתי אינו במתכונת תשקיף כמו הדוחו"ת בישראל ובארה"ב אלא מקיף הרבה פחות.



בחצי השנה האחרונה ניתן היה לראות את פרוטרום, חברה גדולה עם תוצאות עסקיות מצוינות, מנפיקה את מניותיה בבורסה הראשית בלונדון. למעשה, ב-12 החודשים האחרונים, הצטרפו שש חברות ישראליות נוספות לבורסות לונדון: ויסוניק הנפיקה בבורסה הראשית, ניפסון (מקבוצת פולאר), סרוויז'ן, אורקה ואדאמינד (מקבוצת אמבלייז) הנפיקו בבורסת ה-AIM ואספרו הנפיקה בבורסת האופקס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully