חברות מחשבים טייוואניות עוברות לסין

מאת מארק לנדלר, ניו יורק טיימס

הוראס טסיאנג, שנולד בשנחאי ב-1941 אך חי את רוב חייו בארה"ב, חולם לסיים אותם בעיר מולדתו. כעת, הוא עשוי להגשים את חלומו. חברת המחשבים בה עובד טסיאנג, שהמטה שלה נבנה כאן בפרבר העירוני האפרורי של טייפה, מתכננת להעביר את מרבית פעילות הייצור למפעל חדש בשנחאי, סין. לעת עתה תישאר חטיבת התכנון והפיתוח בטייוואן. בתוך עשור, מעריך טסיאנג, גם פעילות זו תועבר לסין, ותהפוך את טייוואן ממנוע צמיחה עיקרי של תעשיית הטכנולוגיה במזרח אסיה למדינת לוויין.

"אין טעם לדוש בכך. דבר לא יוכל לבלום את התהליך", אומר טסיאנג, שהתוודע לגאות והשפל בתעשיית הטכנולוגיה בעת שעבד ביצרנית המחשבים האמריקאית שבקשיים וואנג לבורטוריס.

טסיאנג הוא סמל לנטישה העסקית ההמונית המאיימת על טייוואן, שכלכלתה מבוססת על פעילות חברות הטכנולוגיה. היא עלולה גם להשפיע על יצרניות מחשבים אמריקאיות, דוגמת דל, קומפאק וגייטוויי, שלהן קבלניות משנה טיוואניות רבות. ההגירה של חברות הטכנולוגיה הטייוואניות לסין עשויה להעמיד את ארה"ב במבוכה: המדינה שתהיה היצרנית העיקרית של מחשבים אישיים וציוד טכנולוגיית מידע אחר, תהיה גם היריבה האסטרטגית הראשית שלה. בהתחשב בעוינות האחרונה בין בייג'ין לוואשינגטון, התחזית הזו גורמת אי נוחות למנהלים רבים.

"זה עניין של ביטחון כלכלי", אומר מוריס צ'אנג, יו"ר טייוואן סמיקונדקטור מניופקטורינג, אחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם. "אם בעתיד תעצור סין יצוא של מוצרי טכנולוגיית מידע, תעשיית הטכנולוגיה של ארה"ב תהיה בסכנה". עם זאת, צ'אנג ומנהלים אחרים מאמינים כי תרחיש כזה אינו סביר, בין היתר מאחר שבייג'ין לא תוכל להרשות לעצמה לסכן את הצמיחה הכלכלית המקומית. אך בעת שהמדינה הופכת לחוליה מרכזית בשרשרת האספקה הגלובלית, להתכתשויות פוליטיות עשויות להיות השלכות כלכליות קשות.

"זו המקבילה הממוחשבת להשמדה הדדית מוחלטת", אומר אנדרו גרוב, יו"ר אינטל, יצרנית המיקרו-מעבדים הגדולה בעולם. "לא ניתן לפגוע בצד השני בלי לפגוע בעצמך".

אין מחסור במחלוקות שעלולות להביא נזק ממשי. חרף האינטגרציה הכלכלית המואצת בין טייוואן לסין, שני הצדדים עדיין חלוקים באשר לעתיד האי. בייג'ין רואה בטייוואן פרובינציה מורדת שחייבת לשוב ולהתאחד עם סין. במידת הצורך, היא הביעה נכונות לעשות זאת גם באמצעות הפעלת כוח. נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, התחייב באחרונה "לעשות כל שיידרש" כדי להגן על טייוואן מהתקפה. "בלי כוונה או כתוצאה מחוסר מודעות, עלול מישהו להתחיל שרשרת אירועים שעלולה להוביל למשבר", אומר גרוב.

טייוואן נחשבת כיום לאחת החוליות המרכזיות בתעשיית המחשבים הגלובלית: 53% מהמחשבים הניידים בעולם ו-25% מהמחשבים האישיים מיוצרים בה. נתח השוק שלה בייצור מוצרים נלווים, דוגמת סורקים, מכשירי ניטור, ומקלדות, גבוה אף יותר. 41% מהמחשבים הניידים המיוצרים בטייוואן ו-38% מהמחשבים הנייחים, מיוצאים לארה"ב.

קומץ אמריקאים בלבד מודע לתפקיד הגדול של טיוואן בייצור המוצרים האלקטרונים; המחשבים האישיים הנמכרים על ידי קומפאק, דל וגייטוויי לא נושאים סימני היכר של המדינה בה יוצרו - עדות ליכולות הגבוהות של החברות הטייוואניות, שהפכו אותן לקבלני המשנה המועדפים בתעשיית המחשבים בארה"ב.

ואולם, נוכח הפיכת המחשב האישי לסחורה, החלו חברות אמריקאיות רבות לדרוש מקבלניות המשנה הטייוואניות לצמצם הוצאות. גם ההאטה בצמיחה הכלכלית בטייוואן ומחסור בקרקע הקשו על פעילותן ועודדו את השחקניות הגדולות - קוואנטה, קומפאל, פירסט אינטרנשיונל וארימה - לחפש אתרי ייצור חדשים.

המועמדת הטבעית היא סין, המציעה כוח עבודה עצום, זול ומהיר-למידה. יחד עם עלות נמוכה של חשמל ומים ותמיכה של ממשלות מחוז מקומיות, ירדו עלויות הייצור של החברות הטיוואניות בסין לשבריר מזה באי. הן גם נמשכות לשוק הסיני: בניגוד לארה"ב, הביקוש למחשבים אישיים בסין צומח במהירות, וההערכה היא כי ב-2001 הוא יצמח ב-41%, לפי חברת הברוקרג' קרדי ליונה סקיורטיס.

כבר כיום מייצרת טייוואן את חלק הארי של רכיבים דוגמת כונני תקליטורים ומתאמים חשמליים למפעלים בסין. שמונה מכל עשרה סורקים וכמחצית ממכשירי הניטור מורכבים בסין.

ב-2000, ייצרה טייוואן 25% מהמחשבים האישיים הנייחים במפעלים בסין, לפי קבוצת המחקר מרקט אינטליג'נס סנטר (Market Intelligence Center) בטייפה. נתונים אלה לא משקפים תמונת מצב מדויקת, מאחר שרבים מהמחשבים האישיים מיוצרים בסין, אך נשלחים לטייוואן או ארה"ב להרכבה סופית.

קומפאל אלקטרוניקס, יצרנית המחשבים הניידים השנייה בגודלה, הודיעה כי עד סוף 2001 תעביר 15% מפעילות הייצור לסין. 50% נוספים יועברו ב-2002, והיתר - בתוך שלוש שנים.

"לחברות אמריקאיות לא איכפת איפה מייצרים את המחשבים", אומר טסיאנג, שהחברה שלו, פירסט אינטרנשיונל קומפיוטר, היא קבלנית משנה של יצרנית המחשבים היפאנית NEC. "הם דורשים את המחיר הנמוך ביותר".

פעילותן של החברות הטיוואניות עלולה לעמת אותן עם ממשלת האי. הטכנולוגיה הרימה את טיוואן מחורבות המלחמה לשגשוג, וטייפה מסרבת כעת להרים ידיים. כחלק מהאסטרטגיה המוכרת "לך לאט, היה סבלני", אוכפת ממשלת טיוואן הגבלות נוקשות על יצוא טכנולוגיות לסין. חברות טיוואניות יכולות לייצר בסין מחשבים אישיים, מכשירי ניטור, מקלדות ומוצרי קצה אחרים, אך נאסר עליהן לייצר בה מחשבים ניידים או חצאי מוליכים, המתאפיינים ברווחיות גבוהה והנדסה מתוחכמת יותר.

טייוואן עומדת אמנם להסיר את ההגבלות על העברת ייצור מחשבים ניידים ופרוסות סיליקון בקוטר 15 ס"מ, אך ההתפתחויות הפוליטיות מאטות את התהליך. סגנית הנשיא, אנט לו, התומכת בעצמאות טייוואן, אמרה כי הזרמת כספים לסין על ידי חברות טייוואניות "מגוחכת", שעה שבייג'ין מכוונת לאי 300 טילים.

הוראס טסיאנג, שכבר תקע יתד במולדת הוותיקה, רואה את הסוגיה בדרך פשוטה יותר. "אם תפרוץ מלחמה, לארה"ב לא יהיו ספקיות מחשבים", הוא אומר. "לכן, אנחנו מקווים