וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אופקים בראש טבלת האבטלה בישראל: 14.6% מכוח העבודה נרשמו בלשכת התעסוקה בעיר כדורשי עבודה

ניר חסון

6.3.2005 / 8:04

אחת מהסיבות להידרדרות במצב התעסוקה בעיר היא העובדה שערים אחרות, דוגמת אשקלון ושדרות, מקבלות הטבות דומות לאלה המוענקות לאופקים; "איזו סיבה שבעולם יש למשקיע לפתוח עסק באופקים, אם הוא יכול להקים אותו באשקלון, קרוב יותר לאשדוד ולמרכז הארץ?", שואלים בעיר



"מהבית למרכז, מהמרכז לבית, ככה כל היום, אתה בא לכאן, שותה כוס קפה בחמישה שקלים, וחוזר הביתה. באופקים אין עבודה, לא יעזור כלום. כולם מחכים ל-28 בחודש כדי לקבל הבטחת הכנסה. הנה, יש פה חיילים שעכשיו השתחררו וגם הם כבר מסתובבים במרכז בלי לעבוד". כך מתאר גולן אבוטבול, תושב אופקים בן 32, את האבטלה בעיר.



בשבוע שעבר שוב כבשה אופקים את המקום הראשון מבין היישובים היהודיים במדינה ברשימת מוקדי האבטלה. 14.6% מכוח העבודה - שהם 1,579 איש - נרשמו בלשכת התעסוקה בעיר כדורשי עבודה. כמחצית מהם, 780 איש, מובטלים למעלה מתשעה חודשים. אנשים אלו - "המובטלים הכרוניים" - הם, לדברי פרנסי העיר, הבעיה האמיתית של המקום.



"יש היום אנשים באופקים שהתרגלו לחיי האבטלה, שגם אם תציע להם שכר של 20 אלף שקלים הם לא יילכו לעבוד", אומר ראש העיר, אבי אסרף. שגית כהן, שעובדת בעמותת "ידיד" לסיוע למובטלים באופקים מוסיפה: "המוטיווציה של האדם נשחקת באופקים. אנחנו כבר פוגשים בעיר בדור שני של מובטלים, שיש להם הרגשה שהמקום הזה דפוק. הילדים מביאים את הייאוש מהבית".



"למרות שרשומים 1,600 דורשי עבודה, יש לי היום באופקים אולי 300 מובטלים, שלהם אפשר יהיה למצוא מקומות עבודה באופן מיידי, במידה וייפתח באזור מפעל מחר בבוקר", אומר מוטי זוהר, מנהל לשכת התעסוקה בעיר. "כל השאר הם אנשים שיש קושי רב יותר לשלב בשוק העבודה - נשים חד הוריות, נכים, נרקומנים, או אנשים שמובטלים כבר שנים ארוכות וכבר לא מסוגלים לחזור לעבוד", הוא מוסיף. לדבריו, "בשל השינויים שהוכנסו בחוק ההסדרים, הם מחויבים להירשם בלשכת התעסוקה למרות שאין לנו כמעט מה לעשות אתם".



"אם אני איעצר מי יישאר?"



ואולם גם מי שרוצה ומסוגל לעבוד יתקשה מאוד למצוא עבודה באופקים. כך קרה לרפי אביטל, נהג משאית תושב אופקים, מובטל משנת 1996. "עד שסוף סוף מצאתי עבודה בבאר שבע, פחדתי לספר שאני מאופקים, כי ידעתי שלא יקבלו אותי לעבודה בגלל זה", מספר אביטל. "אז סיפרתי שאני גר בבאר שבע, נתתי כתובת של חמותי", הוא מוסיף. אבל גם הניסיון הזה לא הצליח. לפני 9 שנים, לאחר שעבר תאונה שהפכה את ידו למשותקת חלקית, פוטר אביטל מעבודתו האחרונה. "אין עבודה באופקים, כלום. אלא אם כן אתה רוצה למכור סמים, או להבריח מכוניות גנובות. אתה יכול גם לעבוד בהברחת נשק. הייתי עושה את זה אבל יש לי ארבע ילדות שנמצאות במשפחות אומנות ובפנימייה, אני מנסה להחזיר אותן הביתה. אם אני איעצר, מי יישאר להן?" בינתיים חזר אביטל לגור עם הוריו והוא מתקיים מ-2,500 שקלים בחודש, דמי הבטחת הכנסה.



האבטלה העמוקה והרחבה בעיר דחקה רבות מהמשפחות לחיי עוני, המבוססים על קצבת הבטחת הכנסה בלבד. "רצינו לשלוח משפחות לפרויקט לתכנון תקציב משפחתי אבל איך אפשר בכלל לדבר על תכנון עם שכר של 3,000 שקל? זה אפילו לא מספיק לאוכל", אומרת כהן.





"להיות ראש עיר של מוקד אבטלה זה אומר להתעסק כל היום וכל הלילה עם בעיות של ניתוקי חשמל; פינויי משפחות מדירות; עם אנשים שבאים ומספרים לך שאין להם כסף ללחם וחלב לילדים", אומר ראש העיר אסרף.



לא תמיד הייתה אופקים במצב כזה. "עד תחילת שנות התשעים לא ידענו מה זו אבטלה באופקים, עמדנו אז על 5-6 אחוזי אבטלה בלבד", אומר זוהר. נקודת התפנית היתה, לדעת רבים, סגירת מפעל הטקסטיל "אומן" ב-1996, ופיטוריהם של 230 עובדיו. מאז ועד היום, נותרה העיר מוקד אבטלה והמצב בה רק הלך והחמיר. בזה אחר זה נטשו מפעלים את אזור התעשייה, שחלקו הגדול עומד היום שומם.



אחת מהסיבות להידרדרות במצב התעסוקה שמזכירים פרנסי העיר היא העובדה שערים אחרות, דוגמת אשקלון ושדרות, מקבלות הטבות דומות לאלה המוענקות לאופקים. "איזו סיבה שבעולם יש למשקיע לפתוח עסק באופקים, אם הוא יכול להקים אותו באשקלון, קרוב יותר לאשדוד ולמרכז הארץ?", שואל אסרף, "מה הפלא שאף יזם לא דרך בעיר הזו בחמש השנים האחרונות", הוא אומר. "בעצם היה אחד - מפעל תערובת לבעלי חיים, שהעסיק עשרה אנשים ואף יישוב אחר לא רצה אותו", הוא נזכר.



רן מלמד, המשנה למנכ"ל עמותת ידיד שמכיר היטב את בעיות העיר, מנסה גם הוא להסביר: "לאופקים אין שום עוגן שיציל אותה. בשדרות ישנה מכללת ספיר ותעשייה קיבוצית מסביב, בקריית גת הוקם מפעל אינטל, אבל באופקים אין כלום". כשהוקמה עיירת הפיתוח אופקים ב-1955, התכוונו מתכנניה שהיא תשמש עורף עירוני למושבים החקלאים שסביבה, אך קרבתה היחסית לבאר שבע גזלה ממנה גם את התפקיד הזה. תושביה, כמו גם תושבי הסביבה הקרובה, העדיפו לערוך את קניותיהם ולקבל את השירותים בעיר הגדולה באמת. "הקרבה של אופקים לבאר שבע רק מייבשת את העיר", אומר מלמד.



ראש העיר אופטימי



אסרף, כדרכם של ראשי ערים, אופטימי. "יש ניצוצות של תקווה", הוא אומר, "עד סוף השנה יהיה המצב בעיר שונה לגמרי. יהיו באופקים עוד 300 מקומות עבודה", הוא מבטיח ואף מוכיח; לפני שבועיים הניח שר התמ"ת, אהוד אולמרט, אבן פינה למרכז מסחרי פתוח שיוקם בלב העיר. במרכז הזה עתידות להיפתח לראשונה באופקים חנויות כמו "סופר-פארם" ורשתות אופנה שלא נראו עד כה בעיר, וחשוב מכך - הוא עתיד להעסיק 120 מתושבי העיר. גם מפעל לבד ומפעל קוסמטיקה שפועלים בעיר נמצאים עתה בתהליך הרחבה ועתידים לקלוט לפני סוף השנה עוד כמאה עובדים. ואולם, התקווה הגדולה ביותר קשורה להחלטת הממשלה מלפני כחודש להקים באופקים מרכז תקשורת חדש, שבו עתידים להיקלט כ-300 עובדים. היזם שיזכה במכרז יקבל מהמדינה אלף שקלים על כל עובד שיעסיק במרכז החדש.



אביטל, שמבלה את רוב שעותיו במרכז המסחרי מתחת לחלון משרדו של אסרף, מסרב להאמין שמשהו ישתנה, "עוד מאה שנה אופקים לא תתפתח. היא תישאר בדיוק אותו הדבר", הוא אומר.


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully