וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כך מתייקרת המשכנתא בלי שהלקוח ירגיש

מירב ארלוזורוב

4.3.2005 / 14:22

הבנקים מוסיפים ללקוח עמלות לא מוצדקות שאינן אלא תוספת מוסווית לריבית על המשכנתא. זהו אמצעי של אי גילוי, המשרת את הבנקים על חשבון הלקוחות



"אור השמש יחטא את הכל", אמר לפני כ-100 שנה שופט בית המשפט העליון האמריקאי לואיס ברנדייס. בכך ביטא השופט את אחד העקרונות הכלכליים-משפטיים המובילים מאז: עקרון הגילוי הנאות. זהו העיקרון הקובע כי מה שהוא שגלוי ושקוף - כלומר חשוף לביקורת הפרטית והציבורית - לעולם יהיה נקי, יעיל ותחרותי יותר.



הנה דוגמה. הבנקים בישראל, ובמיוחד הבנקים למשכנתאות שהם מעמידי ההלוואות הגדולים ביותר לציבור הרחב, חויבו לדווח לציבור על הריבית האפקטיווית שהם גובים ממנו. הריבית האפקטיווית - משמע הריבית הכלכלית האמיתית - היתה שונה לעתים מהריבית שצוינה במסמכי ההלוואות.



זו היתה בעיה בסיסית של אי גילוי נאות - הלקוח לא ידע מהי הריבית האמיתית שהוא משלם, כל בנק ציין את הריבית שהוא גובה באופן אחר ולפיכך אי אפשר היה לערוך השוואות בין בנקים ולבחור את הזול מביניהם - והיא טופלה כבר בעבר. אלא מה, נותרה עוד סוגיה קטנה שלא טופלה, "עמלת עריכת מסמכים".



זוהי שאלה מעניינת - מדוע יש צורך בגביית עמלה במקום שבו הבנק כבר נהנה מהכנסה באמצעות הריבית שהוא גובה. מדוע הבנק אינו מרכז את כל ההכנסה מהלקוח במספר אחד, בריבית האפקטיווית שהוא גובה. הבנקים מסבירים כי עמלת עריכת מסמכים נולדה ממחלקות האשראי העסקיות בבנקים, שבהן ניתנות הלוואות מסובכות לעסקים בסכומים של מיליוני שקלים. במחלקות אלה יש צורך בהכנת מסמכים משפטיים שילוו כל הלוואה באופן פרטני, ועריכתם דורשת מהבנקים השקעת זמן וכסף, ועל כן הם דורשים ממקבלי ההלוואות לשלם להם עמלה בגין המאמץ הכרוך בהכנתם.



עוקפים את השוואות המחירים



אפשר לקבל את הטענה הזאת כשהעלות של עריכת המסמכים היא גבוהה מאוד ושונה בין הלוואה אחת לאחרת. קשה, עם זאת, להבין את הטענה הזאת כשמדובר בהלוואות משכנתא, משום שבמשכנתאות המסמכים הם כמעט תמיד סטנדרטיים, זהים בעבור כל הלקוחות. העריכה שלהם מסתכמת בשלוש חתימות. הכנת המסמכים אינה עולה לבנקים למשכנתאות דבר, והעמלה בעבורם היא "תיבה ריקה". יתרה מזאת, עמלת עריכת המסמכים מתייקרת עם הגידול בהיקף ההלוואה - על אף שהמסמכים נותרים אותם מסמכים, ואין כל שוני בעלות המסמכים בין משכנתאות קטנות לגדולות.



נוח לבנקים להעתיק את העמלה שהם גובים על הלוואות עסקיות גם להלוואות המשכנתא הצרכניות, אבל כלכלית אין לכך צידוק. זהו למעשה רווח נוסף שהבנק גובה לעצמו, ושמייקר את עלות ההלוואה בהתאם. במלים אחרות, העמלה הזו היא בעצם דרך אלגנטית לייקר את ריבית המשכנתא בלי שלווי המשכנתא מודעים לכך.



כמובן, חוסר הידיעה מקל מאוד על הבנקים. נתונים שהלקוחות אינם מודעים אליהם אינם מובאים בחשבון גם בהשוואת המחירים. הלקוחות משווים את הריבית האפקטיווית שהבנקים דורשים מהם, ואינם כוללים בהשוואה שלהם גם את העלות של עמלת עריכת המסמכים - על אף שהיא עשויה להיות גבוהה.



אין, אם כן, צידוק כלכלי לגביית העמלה של עריכת המסמכים, פרט לצידוק אחד: זוהי דרך להסתיר מהלווים את הריבית האמיתית שהבנק גובה מהם. זהו אמצעי של אי גילוי, המשרת את הבנקים על חשבון הלקוחות.


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully