וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

השוואת שיעורי המס על ני"ע זרים וישראליים כבר כאן מינואר האחרון; בניגוד למסע ההפחדות, הכסף לא ברח לחו"ל

עומר שרביט

7.3.2005 / 9:56

לקראת ביטול האפליה במיסוי גבר החשש כי הכסף יברח מהשוק המקומי; בפועל, חוץ מהצפה של השוק בבתי השקעות זרים שחברו לגופים בארץ, המשקיעים המוסדיים העבירו רק 140 מ' ד' לני"ע בחו"ל בינואר



לקראת השוואת שיעורי המס שנכנסה לתוקף ב-1 בינואר השנה, נוהל מסע הפחדה של גורמים שונים לגבי האפשרות שהכסף יברח להשקעה בחו"ל. המספרים היו מבהילים: בין 10 ל-15 מיליארד דולר יעברו לחו"ל עד סוף 2005.



מה קרה בפועל? חוץ מהצפה של השוק בשיתופי פעולה עם בנקים להשקעות מחו"ל, לא הרבה. (בשבוע הבא תצטרף מריל לינץ' לרשימת בתי ההשקעות מחו"ל שהקימו קרנות נאמנות עם גופים ישראליים).



מנתוני מחלקת פעולות המשק במט"ח של בנק ישראל מתברר כי סך ההשקעות של הגופים המוסדיים, ללא קרנות נאמנות, בחו"ל בינואר הסתכמה בכ-140 מיליון דולר בלבד - רחוק מהיקפי ההפחדה שלעיל. מתוך סכום זה, 80 מיליון דולר על ידי קופות גמל והיתרה על ידי חברות הביטוח.



למעשה, ההשפעה של מעבר הכסף להשקעה בחו"ל תלויה מאוד במידת האגרסיוויות של השיווק על ידי הגופים המשקיעים בחו"ל. בעקבות המלצות ועדת בכר, ניתן לומר כי אותם גופים השייכים לבנקים העדיפו להוריד פרופיל מבחינה שיווקית ולכן הצבירה אצלם לא היתה משמעותית.



בנוסף, המבחן הקובע להשקעה בארץ או בחו"ל הינו ניצול הזדמנויות או בקיצור - התשואה. הגאות הנוכחית בשוק המקומי תרמה גם היא למיתון השפעת ההשוואה של שיעורי המס.



בלפור עוזר, מנהל מחלקת המט"ח של בנק ישראל, מעריך כי "קצב ההתאמה של השוק להשוואת שיעורי המס יהיה איטי, ומכל מקום מדובר בתהליך ארוך טווח. בסופו, צפויים לעבור לחו"ל כ-11.5 מיליארד דולר שרובם יופנו לאג"ח זרות.



"הרכיב המנייתי-חו"ל צפוי לגדול מכ-8% כיום לכ-27%. הסיבה לכך שאין נהירה של הכסף החוצה היא הצורך של המוסדיים להכיר את המערכת בחו"ל ולהיערך בהתאם".



טענה דומה השמיע גם עדי גוברמן, מנכ"ל קרנות הנאמנות של כלל פיננסים. לדבריו, לאור שיעור האחזקה הנמוך יחסית של המוסדיים המקומיים בני"ע זרים אמנם יש היגיון כלכלי רב בגיוון של תיקי ההשקעה, אבל לוועדות ההשקעה לוקח קצת זמן לעשות את הבדיקות שלהם.



"כך למשל, ב-1985, כשהפסיקו להנפיק אג"ח מיועדות, לקח למשקיעים המוסדיים זמן רב עד שהגדילו את הרכיב המנייתי. גם היום, הרכיב המנייתי, שרובו מושקע בישראל, לא עולה על 20% בקופות הגמל. שיעור זה נמוך משמעותית מאשר אצל מוסדיים אמריקאיים ובריטיים, שאצלם מהווה הרכיב המנייתי כ-60% עד 70%."



מה הענפים החביבים על הישראלים בחו"ל?



"ההשקעה של הישראלים בחו"ל היא אופנתית: עם התפוצצות בועת ההיי-טק הציבור עבר לנדל"ן ובפרט קנדה. ב-2002, כשהדולר היה כמעט ב-5 שקלים, גברה הנטייה להשקעה במט"ח. לפני שנתיים היתה התעוררות בשוקי סין והודו שגרמה לנטייה להשקעות שם.



באופן כללי, אין דחיפות להשקעה בחו"ל כרגע - הציבור נמשך להשקעות עם תשואות טובות והשוק המקומי מראה ביצועים טובים יותר מאשר בחו"ל".



איזה מניות חביבות על הישראלים?



"את ההשקעה ניתן לסווג למניות ערך ומניות צמיחה. המניות המובילות הן של החברות המובילות בתחומן: ההיגיון הכלכלי אומר שוול-מארט למשל היא תחליף טוב לריבוע הכחול מבחינת פוטנציאל הצמיחה. מניות נוספות הן הום דיפו, מרק, דאו כמיקל, AIG, ג'נרל אלקטריק, וודאפון, SBC, אקסון, של ובבנקאיות HSBC ובנק אוף אמריקה כמובן".



במה בא לידי ביטוי השיתוף פעולה שלכם עם מריל לינץ'?



"הקרן שהקמנו עם מריל לינץ' היא לא קרן טכנית שמתחקה אחרי מדדים. מדד הייחוס שלה נקרא מדד מורגן סטנלי, הכולל השקעות של מניות בשווקים מפותחים. היתרון של מריל הוא ביכולת לרכז את הנתונים האנליטיים, התחזיות ולהחליט גם על המשקל הגיאוגרפי".



שאול צדקה, מנכ"ל אילנות, שהשיקה אף היא קרן נאמנות עם בית ההשקעות טמפלטון, מצטרף להערכות כי אין נהירה של כספים לחו"ל, שכן השוואת שיעור המס נכנסה בתקופה אטרקטיווית של השוק המקומי. אילנות טמפלטון משקיעה חלק ניכר מהכסף גם בקניית חוזים ו-ETF-ים (תעודות סל על מדדים).



בבנק אגוד השיקו מערכת מסחר מקוון, "אגוד Trade", המאפשרת גם מעקב אחר ביצועי המניה, ציטוטים, בניית תיק וירטואלי וכו'. בין המניות המומלצות בחו"ל על ידי אגוד ניתן למנות את 'Alkermes - חברת ביוטכנולוגיה המתמקדת במציאת שיטות הולכה חדשות של תרופות. America corp - ספקית אנרגיה בגודל בינוני המתמקדת במדינות מיזורי ואילינויס. Bank of America, Hershey Foods - יצרנית מובילה של מוצרי שוקולד ומאפים, Monsanto Co - יצרנית מוצרי הגנה על יבולים חקלאיים וענקית התקשורת נוקיה.



במגדל שוקי הון יושלם בסןף החודש המהלך במסגרתו רכשה בר סטרנס 50% מבית השקעות הבית של מגדל. חן לוי, מנהל תיקים במגדל, אומר כי "הטפטוף של כספים לני"ע זרים יהפוך לזרם רק כאשר הריביות במשק האמריקאי יעלו. כרגע, אין נהירה של כספים לחו"ל, כאשר הזרים רואים את השוק הישראלי כאטרקטיווי כאשר הריבית בארץ מפצה על הסיכון".



רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות קרנות נאמנות מקבוצת פסגות אופק, לא מאמין בהשקעה במדדים. לדבריו, הסלקטיוויות של הציבור מביאה את "פסגות חו"ל" לבחירה סלקטיווית מאוד של מניות. "בניגוד למנהלים אחרים, אנו מבצעים stock picking ולא משקיעים במדדים. כך נוצרת היכולת להכות את המדדים בצורה משמעותית". החלוקה בפסגות היא גאוגרפית: יפן, אירופה וארה"ב ברמות סיכון שונות.



צפי להמשך?



"בסך הכל תהליך החשיפה של הציבור לחו"ל מתבצע בהדרגה. אין התנפלות, אך יש לצפות שזרימת הכספים תימשך... יש יתרון מובהק לגופים גדולים המסוגלים להעמיד משאבים לנושא הזה. הזרימה של השקעות לחו"ל לא תייצר זעזועים בתחום שער החליפין. חלק מההסבר לכך שלא מדובר בתהליך מהיר מאוד הוא האטרקטיוויות הגבוהה של האלטרנטיווה - שוק המניות ושוק האג"ח בארץ, שעדיין מתומחרים נמוך ומהווים השקעה עם פוטנציאל משמעותי לתשואות טובות גם בשנה הקרובה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully