נדחתה בקשת גד זאבי לחייב את הכונס על מניותיו בבזק לתבוע בשמו את המדינה

ביהמ"ש המחוזי בתל אביב דחה היום את בקשת איש העסקים גד זאבי לחייב את עו"ד אלקס הרטמן, כונס הנכסים על מניותיו של זאבי בבזק, לפעול להגשת תביעה נגד רשות החברות הממשלתיות, בגין העיכוב בהפרטת בזק.



השופטת ורדה אלשיך קבעה כי הגשת תביעה כגון זו תדרוש השקעת זמן ומשאבים לא מבוטלים מטעם הצד אשר יגיש אותה. "כל תובע סביר היה רואה לעצמו חובה לערוך מאזן מושכל וזהיר של סיכויים וסיכונים בטרם יכניס עצמו ל"הרפתקה" מעין זו, שהוצאותיה גבוהות, ותוצאתה אינה מובטחת, וזאת בלשון המעטה", נכתב בהחלטה.



בכך קיבלה השופטת את עמדת הרטמן שטען כי הוא אינו שולל באופן עקרוני הגשת תביעה, אולם לדבריו אין כל סיבה להגישה באופן חפוז, וזאבי אינו רשאי לאלצו לכך מאחר שעליו לפעול לפי שיקול דעתו ולקידום האינטרסים של הנושה המובטח - הבנקים.



המדינה התנגדה לבקשה, וטענה כי התביעה העתידית אינה מבוססת מאחר שלזאבי מעולם לא ניתנה הבטחה מפורשת בשאלת מועד ההפרטה, והעיכובים נעשו בגין אילוצים אובייקטיוויים, או בגין הצורך לשמור על אינטרסים לגיטימיים של המדינה.



בהחלטה ציינה אלשיך כי מדובר במחלוקת מורכבת שיש לה פנים לכאן ולכאן, אך אף אם נפלו פגמים בהתנהלות המדינה שגרמו לעיכוב בהפרטת בזק, הרי שיהיה על זאבי להוכיח כי ניתנה לו החלטה מנהלית מחייבת שהופרה, או שהתנהגות המדינה לקתה ברשלנות גסה.



לדברי אלשיך, זכותו וחובתו של הרטמן להפעיל שיקול דעת עצמאי, זהיר ומושכל, כולל לשקול היטב את הדברים בדעתו ולערוך מאזן סיכויים וסיכונים משל עצמו, טרם הוא מגיש תביעה כזו או מציא הוצאות לשם כך. "יהיו טענותיהם של המבקשים כאשר יהיו, אין הם יכולים ואין הם זכאים להחליף את שיקול דעתו של הכונס", ציינה בהחלטתה.



אלשיך הוסיפה כי אין ספק שזאבי הוא צד מתוחכם ובעל ממון רב ויכולת להיעזר בסיוע משפטי וכלכלי מיטבי, אשר נשא את עיניו לרווחי עתק הכרוכים בהפרטת בזק, נטל על עצמו אף את הסיכונים הלא מבוטלים הכרוכים בכך. "כעת משהתממשו הסיכונים דנן, אין הם רשאים או יכולים לגלגלם על צדדי ג', או לדרוש מהנושים המובטחים לקבל על עצמם סיכונים שאין הם מחויבים להם על פי דין או חוזה".



בהחלטה נאמר כי אין בה להוות כל קביעה לגופו של עניין בשאלת סיכויי התביעה והמחלוקת המהותית בין זאבי למדינה. זאבי חויב בהוצאות הכונס בסך 25 אלף שקל.



פשר 1397/02; בש"א 21817/04