וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האוצר מודה לראשונה: לערבויות היתה השפעה חיובית משמעותית על יציאת המשק מהמיתון

TheMarker

9.3.2005 / 20:39

הכלכלן הראשי של האוצר, מיכאל שראל, פירסם היום סיכום של שנת 2004 בו כלול ניתוח של השפעת הערבויות האמריקאיות על המשק בשנתיים האחרונות



משרד האוצר הודה היום לראשונה בצורה פומבית ורשמית בכך שלקבלת הערבויות מארה"ב בסך 10 מיליארד דולר לפני כשנתיים היתה השפעה מהותית על התאוששות המשק מהמיתון ומעבר לצמיחה. בניתוח שכתב הכלכלן הראשי של משרד האוצר, מיכאל שראל, הוא מנה שורה של השפעות שהיו לערבויות על פרמטרים שונים בכלכלה.

עד היום במשרד האוצר ניסו בכל דרך לגמד או להתעלם מההשפעה הגדולה שהיתה לערבויות על ההתאוששות הכלכלית. שר האוצר, בנימין נתניהו, ביקש להדגיש את התרומה של התוכנית הכלכלית שלו להתאוששות במשק, וראה בהזכרת נושא הערבויות כדבר שימעיט מהישגיו.



גם נגיד בנק ישראל, דוד קליין, מיעט להזכיר בנאומיו את נושא הערבויות - והירבה לשבח את המדיניות הכלכלית של שר האוצר, בשנתו האחרונה בתפקיד הנגיד.



אולם נראה כי לפחות הדרג המקצועי במשרד הבין שאינו יכול להוסיף ולהתעלם מהתרומה הגדולה שהיתה לערבויות לתמונה הכלכלית והפיננסית של ישראל. היום פירסם האוצר לראשונה, בסקירה הכלכלית התקופתית, נספח המסביר את גודל ההשפעה של הערבויות על המשק, תחת הכותרת: חלקן של הערבויות האמריקאיות ביציאת המשק הישראלי מהמיתון.



שראל כותב כי לקראת סוף שנת 2002 המשק הישראלי היה מצוי בשיאו של מיתון, שהוחרף כתוצאה ממדיניות מוניטרית מרסנת על רקע חשש מפגיעה ביציבות הפיננסית. מדיניות זו הביאה לריבית ריאלית גבוהה, שפגעה בצריכה הפרטית ובהשקעות. במקביל נמשכה מדיניות פיסקלית מרסנת, על רקע המיתון והירידה בהכנסות שנלוותה אליו - גורמים אשר הגדילו בצורה מסוכנת את גירעונות הממשלה ואת החוב הציבורי ביחס לתוצר - ועל רקע החשש שהגדלה נוספת בחוב הציבורי תפגע בדירוג האשראי של ישראל וביציבות הפיננסית.



שראל מסביר כי גורמים אלה, יחד עם החשש בתחילת שנת 2003 ממלחמה ארוכה בעיראק ומהתפשטותה האפשרית לכיוון ישראל, הגדילו מאוד את עלות גיוס הכספים בחו"ל ופגעו באפשרויות ההפרטה. הדבר חייב את ממשלת ישראל לגייס את כל מקורותיה בשוק ההון המקומי. גורם זה, בנוסף לגידול בגירעון שנבע מנזקי המיתון וממתקפת הטרור הפלשתינית, הביא לעליית התשואות של איגרות החוב הממשלתיות עד לכ-12 אחוזים באיגרות נומינליות וכ-6 אחוזים באיגרות צמודות מדד בטווחים הארוכים. עליית הריביות הארוכות לוותה בעלייה בריביות הבינוניות והקצרות, בין היתר מכיוון שהממשלה נאלצה לקצר את טווח ההנפקה.



שראל מזכיר את מה שרבים כבר שכחו היום: הגידול בגירעון, אי הודאות במשק והירידה ביצוא ובהשקעות הזרות גרמו להגדלת התנודתיות בשוק המט"ח ותרמו לעליית הריבית הנומינלית הקצרה, ובעקבותיה לעלייה בריבית הריאלית, שהחריפה את ההאטה עוד יותר. ההאטה בצמיחה העולמית ומצבם הקשה של מספר משקים מתעוררים, כמו ברזיל, ארגנטינה ותורכיה, יקרו גם הם את עלויות הגיוס בשווקים הבינלאומיים.



ואז הגיעו הערבויות, שלדברי שראל "איפשרו גיוס הון על ידי ממשלת ישראל בשוק החופשי בריביות דומות לאלו שחלות על אגרות חוב של ממשלת ארה"ב, ואיפשרו החלפה הדרגתית של חוב ציבורי בריבית גבוהה בחוב הנושא ריבית נמוכה יותר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully