רק הישבן מחייך

פולקסווגן פאסאט החדשה לא מחייכת. היא מביטה ישר קדימה כמו מכריזה: "זו הדרך שלי". "מכונית בקטגוריה הזאת לא צריכה לחייך", אומר רודיגר פולטן, חבר בכיר בהנהלת מחלקת העיצוב של פולקסווגן, "היא צריכה להראות ביטחון עצמי. אבל אם תסתכל על דגם פולו החדש שנשיק בקרוב, בוודאי תזהה אצלו חיוך".



מכונית היא העיצוב שלה. אדם שמסתכל במכונית לא רואה מנוע ומתלים. הוא רואה פרצוף - הגריל הוא הפה והפנסים הם העיניים. אדם מביט על מכונית ומקטלג לעצמו בראש דמות מסוימת עם אישיות, כמו שקורה כשמביטים על אדם אחר.



הפה של פאסאט גדול, בולט לעין ומוקף פס כרום נוצץ. פה דומה יאפיין בעתיד את כל דגמי פולקסווגן. זה יהיה סימן ההיכר של השבט. פולטן מדמה את הגריל הזה, שחלקו העליון רחב יותר מהתחתון, למגן אבירים.



הדימוי מתאים ללוקיישן: ההשקה הבינלאומית של פאסאט התרחשה בספרד. תחנת הביניים במסלול היתה מבצר מרשים מימי הביניים. בחצר המבחן הועמדו שתי מכוניות. ברקע ניצנץ אגם כחול. "אנשים מחפשים דמיון בין הגריל של פולקסווגן לגריל של אאודי", אומר פולטן, "אבל מדובר בעולמות שונים. הגריל שלנו חצוי על ידי הפגוש ולא מוקף מסגרת אחת כמו באאודי. הגריל שלנו סגור יותר, שלהם פתוח, פעור ואולי אגרסיווי".



העולם באור שונה



הדור הקודם של פאסאט, שהוצג ב-1996, התאפיין בעיצוב גרמני ישיר, הגון, פשוט ופונקציונלי. "אי אפשר להגיד מכונית באוהאוס", אומר פולטן, "כי באוהאוס מתייחס לארכיטקטורה, צילום, רהיטים ולא למכוניות". אלא שפשטות ופונקציונליות כבר לא מוכרות מכוניות. הקהל מחפש כיום רגש. מכונית היא הרי לא כלי תחבורה אלא פנטסיה. עולם הפנטסיה הוא הזדמנות למעצבי הרכב להמריא לגבהים חדשים, וגם להתרסק.



אחד שהמריא, וגם קצת התרסק, הוא ראש מחלקת העיצוב של ב-מ-וו, כריס בנגל. המעצב האמריקאי הנועז הכניס מושג חדש לתעשייה: "עיצוב להבה". אלה משטחים קעורים וקמורים על פני גוף המכונית, ששוברים בצורות שונות את קרני השמש. גם פאסאט החדשה נכוותה בלהבה של בנגל. את משחקי האור האלה אפשר למצוא בצדי המכונית, במשטחי הדלתות. "מאז בנגל אנחנו רואים את העולם באור שונה", מודה פולטן, שמלטף את עור הפלדה של המכונית ומדגים רגש מהו.



משטחי הגוף של פאסאט מתאפיינים בקווים דינמיים, מעוגלים במקצת, אקספרסיוויים במידה. החלק הפשוט והידידותי ביותר לסביבה בפאסאט החדשה הוא הישבן. להבדיל מהחזית, אין שם עודף כרום ופרטים, אלא ארבעה פנסים גדולים, נקיים ומחויכים, בסגנון שמזכיר מעט את גולף.



שקט ממכר



פאסאט הישנה עמדה על גלגליה בזווית שטוחה, מקבילה לכביש. פאסאט החדשה רכונה קדימה באלכסון מסוים. אני דינמית, אני ספורטיווית, היא מבקשת לומר. האומנם? לקחנו את המכונית החדשה לאזור שמארח מדי שנה את ראלי קטלוניה, כבישי הרים מצפון-מערב לברצלונה. צדי הכביש והעצים היו מכוסים בשלג, שירד בשבוע שעבר.



האם פאסאט החדשה היא מכונת נהיגה? האם המתלה האחורי הרב-חיבורי החדש חולל מהפכה? האם ב-מ-וו סדרה 3 צריכה לחשוש למעמדה?



פאסאט החדשה היא שיפור עצום לעומת פאסאט הקודמת. גוף המכונית הוקשח במידה משמעותית (57%), והיא כבר לא צפה, מתנדנדת והולכת לאיבוד. זאת מכונית מגובשת, ממוקדת ובעלת שליטת גוף טובה, המציעה אחיזת כביש בטוחה ואפשר לנהוג בה מהר בסיבובים. הצרה היא שהחשק לא מתעורר. ההגה החשמלי לא קומוניקטיווי דיו. המכונית לא ששה לשנות כיוונים בזריזות ומסרבת לקפוץ ראש לתוך הסיבובים. דפוס התנהגות דומה נרשם גם בדגם בנזין 2.0) FSI ליטרים, 150 כ"ס). ה-1.6 ליטרים 115) FSI כ"ס, תיבה ידנית) הפגין קצת יותר התלהבות כביש, אבל הדגם לא רלוונטי לישראל.



הרמז הובן. חזרנו לכביש המהיר. פאסאט היא גמאנית יעילה ונוחה. הנוחות נובעת משני מרכיבים: מתלים ושקט. פאסאט החדשה, בניגוד לדור הקודם, היא לא מכונית רכה מדי, שמאבדת את הראש בזמן נהיגה מהירה בכבישים משובשים. בניגוד לקודמת ובוודאי בניגוד לגרסת הבנזין (2.0 ליטרים, 115 כ"ס), פאסאט החדשה היא מכונית שקטה. למעט רעשי רוח מזדמנים, לא חדר לתא הנוסעים שאון המנוע או גלגול הצמיגים.



בידוד רעשים הוא מעלה חשובה ומבחינת לקוח פאסאט טיפוסי, חשובה יותר מהתנהגות הכביש. השקט הזה ממכר ואחרי שמתרגלים אליו הוא עלול להפוך כל נסיעה במכונית פחות מבודדת לחוויה מתישה. נוחות הנסיעה בעיר טובה אף היא. אמנם קשה לאתר בספרד כבישים ברמה ישראלית, אבל כביש גישה משובש למפעל מלט סיפק סימולציה סבירה והוכיח שפאסאט לא קשיחה בצורה מוגזמת.



איכות גבוהה, כצפוי מפאסאט, נודפת מלוח המחוונים ותא הנוסעים. פאסאט החדשה נותנת תחושה של אאודי לפחות. סביבת הנהג מופיעה בשני צבעים. למשל, שחור ודיפון דמוי עץ. תאי אחסון שונים נפתחים ונסגרים בקליק מהודק. חבל שבשתי מכוניות מבחן החליט תא הכפפות, לגמרי על דעת עצמו, להיפתח פתאום.



פאסאט הקודמת סבלה לעתים מכל מיני תקלות קטנות ומרגיזות, בעיקר חשמליות. גם תיבת ההילוכים האוטומטית מתוצרת ZF לא הפגינה אמינות יוצאת דופן. בפאסאט החדשה מותקנת תיבת הילוכים מתוצרת אייסין היפאנית, שאמורה להיות חסונה יותר. המערכות האלקטרוניות, הבטיח לנו קארסטן מיכאלס, מהנדס אלקטרוניקה בכיר בפולקסווגן, נבדקו שוב ושוב, "אף שאנשי השיווק לחצו כבר להוציא את המכונית לשוק".



צריך לקוות שמיכאלס צודק, כי פאסאט החדשה מכילה שכלולים רבים ומתוחכמים. כמה דוגמאות: בלם היד הוא אלקטרו-מכני - כבר אין ידית מסורבלת בין המושבים, שמושכים אותה בקול חריקה, אלא כפתור אלגנטי לשימוש, משמאל להגה. לחיצה על הכפתור מפעילה את הבלם. התחלת נסיעה מנתקת אותו אוטומטית, אלא אם כן הנהג לא חגור או לא טרק את הדלת. במקרה כזה המכונית פשוט מסרבת לזוז. גם אם רציתם, רק לרגע, רק שני מטרים, רק לשפר קצת את החניה, הגרמנית לא תוותר לכם על חגורה.



ועוד חידוש: פאסאט מצוידת במפתח ללא מפתח. זוהי תיבת פלסטיק קטנה ושחורה שצריך לתחוב ללוח השעונים. לחיצה על התיבה מתניעה את המנוע. בין המושבים הא