וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מסתמן: המשטרה לא תתמקד באילי ההון הרוסים - אלא בעבירות שביצע הסניף של בנק הפועלים

יהונתן ליס

13.3.2005 / 8:15

ספק אם ייעשה מאמץ להגיש כתבי אישום נגד בעלי הממון על עבירות המקור בהן הרוויחו את כספם, אולם בהחלט ייתכן כי יוגשו אישומים בנוגע להלבנה



אנשי היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל) נדרשו בימים האחרונים שוב ושוב לאותו משל שחוק כדי לבטא את הערכתם לגבי מעורבות הבנקים בישראל בהלבנת הון: "יחסם של הסניפים השונים כלפי חובת הדיווח היא כמו של ילד שיודע שאסור להשתין בבריכה ועושה זאת בכל זאת", אמרו בשבוע שעבר במשטרה. "מה שמבדיל את סניף הפועלים ברחוב הירקון משאר הסניפים, הוא העובדה שהילד השתין מהמקפצה, שהסניף פעל בהיקפים דרמטיים יותר ולאורך שנים להלבנת הון, מבלי לדווח על כך כחוק".



גורמים המעורים בחקירה הבהירו בשבוע שעבר כי הדימוי הזה מעיד גם על כיוונה המסתמן של החקירה: ספק אם ייעשה מאמץ להגיש כתבי אישום נגד בעלי הממון על עבירות המקור בהן הרוויחו את כספם, אולם בהחלט ייתכן כי יוגשו אישומים בנוגע להלבנה. במשטרה וברשות למניעת הלבנת הון גם מקווים כי עצם החקירה הנרחבת נגד סניף בנק בישראל ונגד חברת הנאמנות שלו תעביר מסר מרתיע למערכת הבנקאית ולחלפני הכספים בארץ, כמו גם לארגוני הפשיעה, שישראל לא תאפשר הלבנת הון בתחומה.



"זה יהיה יומרני ולא רציני לומר שצוות החקירה בפרשה יפעל לחשוף את פעילותם של אנשי העסקים ולהוכיח שכספם הגיע ממקורות אסורים", אמר בשבוע שעבר גורם המקורב לצוות החקירה, "מה גם שעל פי החוק הקיים אין צורך לעשות זאת".



מבחינה משפטית, החוק מציג שתי אפשרויות להרשעה בעבירות הלבנת הון. האפשרות הראשונה מחייבת הוכחה כי מקור הכסף מגיע מעבירות שהוגדרו בחוק כעבירות "הון שחור" - למשל סחר בסמים או סחר בבני אדם; האפשרות השנייה מאפשרת הרשעה בהסתמך על פעולות בחשבונות בנקאיים, שמעוררות חשד כי בוצעה הלבנה, וללא צורך להוכיח את מקור הכסף.



רצו להיות סניף מצטיין



שאלה שעדיין לא התבהרה היא מה האינטרס שהוביל רבים מקרב עובדי סניף בנק הפועלים לבצע פעולות שיש בהן משום חשד להלבנת הון. במשטרה עדיין לא יודעים האם מישהו מעובדי הסניף, או אפילו הנהלת בנק הפועלים, קיבל טובות הנאה כלשהן בתמורה להלבנת ההון.



"ברור לנו שיש בבנק מי ששיתף פעולה עם המלבינים", אמר אחד המקורבים לחקירה, "על פי הראיות שנאספו, עובדים בסניף הפכו שותפים לעניין, שותפים לתכנון הלבנת ההון, שותפים לקשירת הקשר לביצוע הפשע. כל אלה הן עבירות עצמאיות ומערכת החוק בישראל צריכה לטפל בכל אלה שמאפשרים את קיומן".



על פי ההערכה המשטרתית כרגע, סניף הבנק פעל להלבנת ההון בעיקר כדי להגדיל את רווחיו באמצעות ריביות על סכומי העתק שזרמו דרכו ובאמצעות בונוסים מצד הנהלת הבנק, שניתנו בשל היקפי הפעילות המרשימים. עם זאת, גורמים משטרתיים לא פסלו עדיין את האפשרות שרצונם של הפקידים להפוך את הסניף למצטיין לא היתה הסיבה היחידה למעשה.



לבד מעובדי הסניף נחקרו בשבוע שעבר גם שניים מבכירי הנהלת הבנק - יעקב רוזן, חבר דירקטוריון בבנק הפועלים ויושב ראש חברת הנאמנות שלו, והמשנה למנכ"ל בנק הפועלים הממונה על הבנקאות הבינלאומית הפרטית בארי בן זאב. השבוע צפויים להיחקר בכירים נוספים בבנק בחשד שידעו על מכבסת הכספים שפעלה בסניף ברחוב הירקון, ואולי אף דרשו והנחו את עובדי הסניף לקדם את הפעילות האסורה.



עדיין לא ברור האם בעלי הכספים שהוקפאו, כ-360 מיליוני שקלים בסך הכל, יגיעו למשטרה כדי לדרוש את כספם. אם לא יהיה דורש לכספים הם יחולטו ויועברו לקופת המדינה.



הלבנה או מקלט מס?



שאלה גדולה יותר, שכנראה לא תקבל מענה במהלך החקירה הנוכחית, היא מהו האינטרס (בהנחה שחשדות המשטרה יתאמתו), של אנשי עסקים גדולים להלבין כספים. לוולדימיר גוסינסקי, לארקדי גיידמק או לליאוניד נבזלין יש הרי עסקים חובקי עולם המספקים רווחים, ואשר יכולים לאפשר להם להסתיר את אותם כספים בתוך רווחי החברות. על פי המשטרה ייתכן כי המטרה של אותם אנשי עסקים לא היתה להלבין כספים, אלא להשתמש בסניף הפועלים כמקלט מס, פעולה שאיננה נכללת בעבירות הלבנת הון.



הדלפת שמות אותם אנשי עסקים לתקשורת - יום לפני שנחקרו - כמו גם הפשיטה על משרדיו של גוסינסקי, עוררו את כעסו של איש העסקים יעקב (יאשה) קדמי, לשעבר ראש לשכת הקשר "נתיב", שטוען כי היאחב"ל פועלת ל"סגירת חשבונות". קדמי שימש יועץ לראש הממשלה יצחק רבין לפני כעשור בעת הקמת היחבא"ל, שנועדה, לדבריו, להילחם בעיקר בפשיעה הרוסית. "אני הייתי בישיבה בה הוקמה היחידה הזאת. כדי שלא לפגוע בעולים החליטו לקרוא ליחידה על שם הפשיעה הבינלאומית. היחידה קיימת כבר עשר שנים ויש בה עשרות קצינים וחוקרים. צוותי החקירה שלה צרכו במשך השנים מאות מיליוני שקלים. מה התוצאות? כמה מאפיונרים היא מצאה? אחד, גרגורי לרנר, שהוא לכל היותר רמאי קטן".



בתגובה אמר גורם משטרתי הבקיא בחקירה כי גם אם יוכח שמדובר בעבירות מס בלבד, אפשר לקשור את פעילותם בבנק לסעיפים פליליים. "על פי המידע שהצטבר אצלנו, סניף הבנק שימש כלי בידיהם של אותם לקוחות להלבנת הון בצורות שונות. המוטיווציה של בעל ממון זה או אחר היא היכולת להפוך כסף לא חוקי שבידיו לכסף שהוא יכול לעשות בו שימוש".



עד כה סומנו 45 מלקוחות הבנק כחשודים בהלבנת הון. 180 חשבונות, המצויים בבעלותם של 18 מהחשודים, הוקפאו. "כל לקוח שסומן יוזמן לחקירה", מבהירים במשטרה. "בחקירה הוא יוכל להוכיח את חפותו. אם לא נמצא שבוצעה הלבנת הון במקרה שלו, הכסף יוחזר לו. אם נמצא ראיות לכאורה, הוא יעמוד לדין".



כך או כך, המשטרה עדיין לא הגישה בקשה כלשהי לחיקורי דין. עשרות אלפי המסמכים שהחרימה, כמו גם המספר הגדול של חשודים הצפויים להיחקר, מעידים על הזמן הארוך שייקח עד שתושלם החקירה.



השאלות הפתוחות



1. מה האינטרס של אילי הון להלבין הון כשיש להם חברות ענק שמספקות רווחים?
2. מה המניע של עובדי הסניף להשתתף בהלבנות והאם קיבלו טובות הנאה?
3. אם אכן הולבנו כספים - מה מקורם?


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully