50 החברות לקבלנות המשנה בישראל מבקשות סיוע מהמדינה כדי להתגבר על בריחת הייצור לחו"ל

דבי קאופמן

המשבר בתעשיית ההיי-טק פוגע בתעשיות הנלוות שרק לעתים רחוקות מגיעות לכותרות; בהן תעשיית קבלנות המשנה לענף האלקטרוניקה, המורכבת מחברות העוסקות בהרכבת המוצרים בעבור החברות המפתחות ומשווקות אותם.

2000 היתה שנת השיא של קבלני המשנה בישראל, כמו שהיתה בעבור לקוחותיהם. להערכת חנן כספי, יועץ בכיר בענף, מכירותיהם של קבלני המשנה ב-2000 צמחו ב-213% לעומת 1999, והסתכמו ב-420 מיליון דולר. בתקופה זו עלה מספר המועסקים בענף מ-3,700 עובדים ב-1999 לכ-5,200 עובדים ב-2000. אך ב-2001 התהפכה המגמה. מתחילת השנה פוטרו כ-900 עובדים, והמכירות יירדו, על פי ההערכה, ל-316 מיליון דולר.

בנוסף להאטה בתעשייה העולמית נפגעות קבלניות המשנה בישראל מתהליך מתמשך של העברת הייצור המקומי לחו"ל, במיוחד להונגריה, ספרד, אירלנד וסקוטלנד. מנהל חברת כ.א.ם, חנוך מליס, טוען שחברות רבות מעדיפות לייצר בחו"ל, אף שעלות הייצור בישראל זהה לזו שבחו"ל. כ.א.ם הוקמה ביקנעם על ידי מליס ואלי כרמון, יוצאי תדיראן, שהשקיעו בחברה כ-4 מיליון דולר ומעסיקים כ-100 עובדים. "נוח להם לעבור דרך הדיוטי פרי", אומר מליס בכעס.

יעקב רוזנברג, מנכ"ל חברת RH המעסיקה כ-700 עובדים, מעריך שחברות מוציאות את הייצור מישראל בגלל המצב הביטחוני. "חשוב לשמור על הענף", הוא טוען. "הוא מספק מקומות עבודה רבים, ובמשכורות נמוכות יחסית לתעשייה ההיי-טק".

באחרונה התאגדו היצרניות המקומיות והקימו את פורום קבלניות המשנה, במטרה לקדם את ענייני הענף. התחום הראשון שבו החליטו לטפל היה שמירת הייצור של חברות המקבלות סיוע מהמדען הראשי בתמ"ס, ואף שהתחייבו לייצר בישראל תמורת הסיוע, מעבירות את הייצור לחו"ל. בשבוע שעבר נערכה הפגישה הראשונה עם המדען הראשי במשרד התמ"ס, כרמל ורניה, שבה הודיע כי יפעל לאכיפת התחייבותן של החברות הנתמכות להשאיר את הייצור בישראל. בנוסף הבטיח לסייע לקבלניות באמצעות קרן השיווק של משרד התמ"ס.

תשתית הייצור באמצעות קבלנים בישראל מתבססת על כ-50 חברות הרכבה, ובהן RH אלקטרוניקה, כ.א.ם, אלסינט , זיכון, USR, קבוצת ניסטק ועוד. בסך הכל מדובר בכ-100 קווי ייצור, שבהקמתם הושקעו כ-150 מיליון דולר והם מייצרים 25 אלף מעגלים אלקטרוניים ביממה.

לצד הקבלניות המקומיות, פועלות בישראל מתחרות זרות. מפעל הייצור של מוטורולה בערד, למשל, מתחרה על נתח מעבודות הייצור, ובנוסף פועלות בישראל שתי קבלניות גלובליות: פלקסטרוניקס (Flextronics), הנסחרת לפי שווי של 10.7 מיליארד דולר, ו-SCI, המפעילה כ-40 מרכזי ייצור בעולם ונסחרת לפי שווי של 3.3 מיליארד דולר. SCI התחילה לפעול בישראל ב-2000, לאחר שרכשה את מפעל הייצור של תדיראן תקשורת (כיום אי.סי.איי) בפתח תקוה ואת מפעל הייצור של טלרד במעלות.

כניסתן של SCI ופלקסטרוניקס לזירה הישראלית הפכה את הענף לתחרותי יותר. ואולם בניגוד למתחרות המקומיות, הוצאת הייצור מישראל אינה פוגעת במתחרות הגלובליות. אלה אינן מאבדות את חוזי הייצור, אלא רק מעבירות אותם למקומות אחרים. כך למשל, כאשר אי.סי.איי מחליטה להעביר קו ייצור מסוים להונגריה, מועבר הקו מהסניף הישראלי של SCI לסניף ההונגרי של החברה.

לדברי מנכ"ל SCI ישראל, יורם נוימן, כיום מועסקים בסניף הישראלי כ-700 עובדים. ב-2000 הגיע הסניף להיקף ייצור של 160 מיליון דולר. באחרונה, אמר, נאלץ לפטר כ-70 עובדים, בגלל המשבר בתעשיית ההיי-טק, ולא בגלל הוצאת הייצור מהמדינה. לדבריו, "חברות מעדיפות לייצר בחו"ל כשמדובר בייצור רחב היקף, שבו מרכיב שכר העובדים מקבל משקל גדול בעלויות הייצור וההרכבה. בענף קבלניות המשנה שכר העבודה מהווה 10% מעלות הייצור". לדבריו, המשכורת הממוצעת בהונגריה היא 150 דולר בחודש, "ולכן לא משתלם להשאיר את הייצור בישראל".

היועץ כספי חולק על הערכה זו. לטענתו, עלויות השכר המקומיות מתקזזות משום שהרכיבים בישראל זולים יותר, והעלות הסופית דומה לזו שבמדינות זרות. זאת, הוא מוסיף, בלא להתייחס לאיכות, שאותה הוא מעריך כטובה יותר בישראל לעומת מזרח אירופה.

בקומברס מסכימים עם הערכה זו. החברה מבצעת את מרבית הייצור בישראל, ובאחרונה אף החזירה עבודות מחו"ל לישראל. לדברי מנהל השיווק בקומברס, גידי בארי, מוצרים המפותחים בניו ג'רזי, במנהטן ובבוסטון מגיעים לייצור בישראל. "זאת הגאווה הגדולה שלנו", הוא אומר. לדבריו, הייצור בישראל תחרותי מאוד, ולמעט במקרים חריגים, "אין שום סיבה לייצר בחו"ל". בגילת תקשורת לוויינים אמר באחרונה מנהל הכספים, יואב ליבוביץ, כי בעקבות ההאטה בשוק והקטנת קווי הייצור, תעביר החברה את ייצור מערכת סטארבנד מספרד לישראל.

מאפיון המועסקים בענף שערך כספי עולה כי 52% מהמועסקים מרוויחים בין 3,500 ל-7,500 שקל, 29% מקבלים שכר מינימום של 3,500 שקל, ורק 19% מקבלים שכר הגבוה מ-7,000 שקל. שיעור הנשים בתעשייה זו מגיע ל-62%. מחצית העובדים הם בעלי השכלה על-תיכונית 52% הם בגילים הנעים מ-25 ל-40 וכ-43% נמצאים בישראל יותר מ-15 שנה. כספי מעריך שאם תימשך ההאטה בענף, עד סוף השנה ייסגרו יותר מעשרה מפעלי קבלנות ויוכפל מספר המפוטרים בענף.

קבלני המשנה טוענים כי המשבר הפוקד אותם הוא רק קצה הקרחון, שכן הפגיעה בהם גוררת פגיעה בספקי המשנה שלהם: יצרני זיווד, פלסטיקה, ציוד בדיקה, מעגלים מודפסים, ספקי חומרים ורכיבים ונותני שירותים אחרים.