בשנתיים האחרונות נהפך צירוף המלים "פס רחב" לססמת קסם. זריקת ססמה זו לחלל האוויר ב-99' וב-2000 איפשרה לחברות סטארט-אפ צעירות לגייס סכומים נאים מקרנות הון סיכון. עם התבגרותן והגיען לבורסות העולם, ובעיקר לבורסת הטכנולוגיה האמריקאית נאסד"ק, איפשר נפנוף בפס רחב גיוסי ענק של מאות מיליוני דולרים. זאת, גם בלי שהמשקיעים התעמקו בפיתוחי החברה, המבטיחה להתחיל לשווק בעוד כשנה.
חברות שעסקו בפיתוח פתרונות תקשורת זכו לתשומת לב ופופולריות רבה. מניותיהן זינקו בחדות והביאו את החברות למכפילים ושוויים אסטרונומיים, והכל על סמך ההבטחה למשהו שעוד לא התנסו בו. לחברות ישראליות היתה נציגות נאה בקרב החברות האלו. חברות כמו אורכית , טריון , מטלינק , גילת רשתות לוויין , בריזקום , פלוור ואי.סי.איי נהפכו לחביבות הקהל בזכות תוכניותיהן השאפתניות לחבר את הגולשים לעולם רחב פס, כל אחת בשיטתה היא.
כעת, משחלפו רבעונים רבים של הבטחות וגיוסים, מגלים רבים כי הבטחת הפס הרחב לא מומשה כפי שחזו. עקב גילוי זה קרסו גם מניותיהן של ספקיות הפתרונות השונים, ורובן נסחרות כיום בעשירית או אף בפחות משווי השוק שלהן בשיא. הגורמים המרכזיים לקריסה היו מחירי ההפסד שבהם נמכרו המערכות לחיבור לפס הרחב, ועלויות גבוהות של התקנתן שבהן נשאו החברות עצמן במסגרת מאמצי השיווק של החיבורים החדשים. ואולם אם בתקופת הפריחה הכלכלית והגאות בנאסד"ק ניתן היה להסתיר את ההפסדים על ידי הצגת קצבי צמיחה מהירים בשורת ההכנסות, כעת מתחילים לצאת כל השלדים מהארון.
כמעט כל השחקניות בתחום, כולל הישראליות, הוציאו אזהרות רווח חמורות ברבעונים האחרונים. הכנסותיהן צנחו דרסטית, הן נאלצו למחוק מלאים וההפסדים גדלו לממדים עצומים. כך לדוגמה, חברת טריון לבדה הודיעה על מחיקת מלאי של חצי מיליארד דולר ברבעון האחרון.
"בישראל אין תמריץ למעבר לפס הרחב"
"בעיותיהן של חלק נכבד מהחברות הישראליות בתחום, כגון אורכית ואי.סי.איי נעוצות בנוכחות נמוכה בשווקים בחו"ל, בעיקר בארה'ב, הנחשבת לשוק המפותח ביותר בעבור מוצרי הפס הרחב" - כך מסביר רמי רוזן, אנליסט לבנק ההשקעות אוסקר גרוס, את הקריסה של יצרניות הפס הרחב הישראליות. "השוק האירופי המורכב ברובו מצרפת וגרמניה - מפותח, אך גם בו יש מעבר איטי למדי לפס הרחב כמו בישראל", הוא מוסיף.
הגולשים עדיין גולשים בפס הצר, כלומר באמצעות מודם רגיל ולא דרך רשתות לווייניות, אלחוטיות, מודמי כבלים או מודמי די.אס.אל מהסוגים השונים. זאת, בניגוד מוחלט להבטחות שבהן הוצפנו ב-2000 על חזון הגלישה המהירה מהבית, מה שיאפשר להוריד ולראות סרטים, לשחק במשחקי וידיאו תלת-ממדיים ומה לא.
על אף הניסיונות הרבים של ספקיות שירותי האינטרנט הישראליות לשווק את החיבור המהיר באמצעות מודמי ADSL, מעטים מאוד בוחרים לוותר על המודם הישן של 56 קילו בייט ולהתחבר "לעולם חדש" של גלישה מהירה. אחת הסיבות המרכזיות למעבר איטי לפס הרחב הוא המחיר הגבוה יחסית בהשוואה למחיר החיבור הרגיל שנדרש לשלם הגולש.
בנוסף, החיבור זמין כיום רק באזורים מסוימים של ישראל, ולפי עדויות של גולשים ששידרגו את החיבור שלהם לרשת אינטרנט, "אין הוא מספק את הסחורה". הגלישה במקרים רבים נותרת איטית כשהיתה, וגם אם הקצב גובר אין הוא מזרז את הגלישה במידה המצדיקה את תוספת התשלום.
סיבה נוספת לקצב ההתחברות האיטי לפס הרחב היא מחסור ביישומים עשירים וכבדים שיצדיקו את המעבר לפס הרחב. הכל מתחיל בכך שחדירת האינטרנט בישראל היא נמוכה ומגיעה רק ל-%25 מכלל האוכלוסייה, ומספר זה כולל הן את השוק העסקי והן את השוק הפרטי. לדעתו של צחי רודניק, אנליסט האינטרנט באוסקר גרוס, מסיבה זו אין בישראל תכנים רבים, והם גם לא מגוונים או עשירים מספיק כדי לדרוש מעבר לפס רחב. כך לדוגמה, באתרי החדשות המקוונים אין משלבים כיום קטעי וידיאו ההופכים את חוויית הגלישה לדומה לזו של הטלוויזיה. "לספקי תוכן אין אינטרס לבנות תכנים ייחודיים בעברית לכמות נמוכה של משתמשים", הוא אומר.
הסיבה השלישית למצבו "התקוע" של שוק הפס הרחב הישראלי הוא המחסור בתשתיות חלופיות לחיבור, כגון כבלים או לוויין, סבור רוזן. הקמת תשתיות כאלה היתה יכולה להזרים דם חדש במערכת, אך הדבר אינו קורה. בזק היא היחידה שמציעה כיום חיבור ב-DSL, ולכן היא יכולה לגבות מחירים גבוהים.
DSL היא השקעה של אתמול
מסתבר שהמעבר האיטי מאוד לפס הרחב אינו נובע מפיגור תפישתי או טכנולוגי בישראל, אלא מתרחש גם בארה"ב הנחשבת בדרך כלל לחלוצה בכל הקשור ליישום של טכנולוגיות חדשניות. הכתבת קלייר טריסטרם מהעיתון האמריקאי המקוון "Technology Review" החליטה לבחון בעצמה את נפלאות הפס הרחב.
טריסטרם גלשה לאתר של אולפני הסרטים מירמקס שהציע להוריד מהאינטרנט את אחד מסרטיו האחרונים. לפני שהחלה בהורדת הסרט נזקקה טריסטרם להתקנת שני פלאג-אינים, וההורדה עצמה באמצעות קו DSL ארכה שעה ורבע. ואולם, אם מוסיפים לכך את הזמן להתקנת החיבורים המיוחדים, כיבוי והדלקה מחודשת של המחשב, מסירת פרטי כרטיס האשראי והתשלום, נמשך תהליך הורדת הסרט שעתיים - רבע שעה יותר מאורך הסרט. ברור כי אדם הגיוני יעדיף ללכת לווידיאומט הקרוב ולשכור סרט בדרך הטובה והישנה, בלא הצורך בפס הרחב.
בנוסף לתהליך המסורבל של הורדת הסרט למחשב מציינת הכתבת גם את איכות הנמוכה של התמונה שהתקבלה בצפייה על מסך המחשב. זאת, מפני שבגרסתו המקוונת גודל הקובץ של הסרט היה כעשירית בלבד מקובץ DVD של אותו הסרט. אחרי עשרים דקות של צפייה מאומצת התייאשה הכתבת האמריקאית והלכה לטייל עם הכלב.
ואולם, בכל זאת בארה"ב החיבור לפס הרחב נפוץ היום יותר מאשר בישראל. 5 מיליון משקי בית גולשים בקצבים גבוהים באמצעות חיבורי DSL או מודמי כבלים. ואולם, במונחים של ציפיות ומספר הכולל של משתמשי אינטרנט בארה"ב, מצביע מספר זה על אכזבה וכישלון מסוים. הטכנולוגיה לא הוכיחה את עצמה, ובניגוד להבטחות קצבי מעבר התקשורת נמוכים משמעותית ממה שתוכנן.
מסיבה זו אומרים בבנק ההשקעות האמריקאי מריל לינץ' כי DSL היא השקעה של אתמול ולא ממליצים להשקיע כיום במניות של היצרניות שפועלות באופן בלעדי בתחום זה. באחרונה הם גם הנמיכו משמעותית את תחזיות הצמיחה שלהם לשוק ה-DSL.
ההבטחה הגדולה של השוק האלחוטי
לפי נתונים של אחת מחברות המחקר האמריקאיות, 50% מהגולשים בפס רחב מחוברים במודמים דיגיטליים המעבירים תקשורת בחוטי נחושת רגילים. 25% מהגולשים מתחברים באמצעות מודמי כבלים, 15% גולשים באמצעות מערכות האלחוטיות ו-10% הנותרים מחוברים ברשתות לווייניות.
לפי הערכות, הצמיחה המהירה ביותר צפויה בתחום החיבורים ברשתות אלחוטיות, שהכנסותיהן צפויות לטפס ל-3.4 מיליארד דולר ב-2003 לעומת 11.2 מיליון דולר ב-99'. נראה כי תחזית זו אכן עשויה להתממש, שכן החברות הישראליות הפועלות בתחום נפגעו במידה הפחותה ביותר מההאטה הנוכחית. השחקניות המקומיות הבולטות בשוק זה הן בריזקום ופלוואר, שלפני חודשיים הודיעו על מיזוג כדי להתמודד טוב יותר עם האתגרים שמציב כיום שוק הטלקום.
הבעיה העיקרית של חברות הוויירלס נעוצה בפלח השוק הנמוך ובינוני שאליו הן פונות. פלח שוק זה מוכתב מעצם העובדה שחיבור אלחוטי נחוץ לשני סוגי לקוחות. הראשון הוא אזורים כפריים ומרוחקים, והשני, הגדול יותר, הוא שכונות בפרברים מרוחקים יחסית. מכיוןן, שחיבור הכבלים בהן הוא באיכות ירודה מחד גיסא, והן רחוקות מכדי להתחבר באמצעות מודמי DSL מאידך גיסא.
קושי נוסף של חברות אלו הוא בכך שהשוק הארגוני אינו בוחר בפתרון זה לחיבור לאינטרנט עקב עלויות גבוהות למדי שאיכות התקשורת אינה מצדיקה אותן. "שוק זה פשוט אינו מתרומם, ולכן החברות שכיוונו אליו מלכתחילה נפלו, כמו במקרה של נטרו", אומר אהוד איזנשטיין, אנליסט תקשורת בבנק ההשקעות אוסקר גרוס.
תחום נוסף שהיה צפוי לצמוח במהירות אך הוא מאכזב לפי שעה הוא החיבור הלווייני לרשת האינטרנט באמצעות התקנת טרמינל זעיר על גג הבניין. תחום זה מציב גם את התחרות הקשה ביותר בעבור ספקיות המערכות האלחוטיות לחיבור לרשת. האתגר המרכזי של חיבור לווייני הוא עלותו הגבוהה. משק בית נדרש לשלם 600-1,000 דולר בעבור ההתקנה, ועל השימוש השוטף הוא משלם תשלום קבוע של 15 דולר בחודש.
שחקנית ישראלית בולטת בשוק זה היא גילת רשתות לוויין, שהקימה בשיתוף עם הענקיות מיקרוסופט ואקוסטאר האמריקאיות מיזם בשם "סטארבנד" לחיבור לקוחות ביתיים לרשתות לווייניות. לפי שעה לא נחל מיזם זה את ההצלחה גדולה שחזו לו, בעיקר עקב העלויות הגבוהות.
איזנשטיין סבור כי גילת תוכל להנפיק את המיזם שלה רק לאחר שתצרף שותפים אסטרטגיים נוספים שיסייעו לה במאמצי ההסברה בנוגע לטכנולוגיה החדשה. "חיבור לווייני הוא שיטה בתולית מאוד, ומשתמשים עוד לא ממש ניסו אותה. השימוש היחיד כמעט שנעשה כיום בחיבור הלווייני זה רק בתנאי מעבדה", הוא אומר.
לדעתו, בקרוב עשויה גילת להוזיל מעט את עלויות השימוש לאחר שתתחיל להשתמש בטווח תדרים חדש לחיבור הגולשים. טווח חדש זה (KA), שישולב עם התחום הקיים כיום (KU), מכיל תדרים גבוהים יותר.
כך תתאפשר העברת נתונים גדולה יותר באותו רוחב פס.
חיבור נוסף לרשתות רחבות פס שקיים בעולם אך לא בישראל הוא באמצעות מודמי כבלים בתשתית הקיימות של ספקיות שירותי הטלוויזיה בכבלים.
חיבור זה נפוץ כיום בארה"ב, מכיוון שהוא איכותי וזול למדי. ואולם, בישראל עקב מגבלות רגולטוריות מפעילות הכבלים אינן מורשות לספק גם שירותי אינטרנט.
הגולשים הכבדים - למשרדים
ייתכן שעד שיתגברו ספקיות ציוד תקשורת לפס רחב על הקשיים, יסתפקו מרבית הגולשים בבית במודמי חיוג רגילים, ורק בעבודה הם ייהנו מהיתרונות של הגלישה המהירה באמת.
אולי זהו גם האיזון הנכון הנדרש, שכן גולשים רבים מורידים את הקבצים הגדולים בעבודה.
לכן השוק הארגוני מפותח כיום בהרבה, וגופים עסקיים מהווים את פלח השוק המרכזי והנכסף ביותר בעבור ספקיות ציוד התקשורת.
השחקניות הפונות רק לשוק העסקי, כגון מטאלינק הישראלית, המפתחת מודמי SDSL ו-HDSL המיועדים לשוק הארגוני בלבד, עברה לרווחיות ראשונה מבין יצרניות חיבורים אחרים, כולל חיבור ADSL.
גם כעת בעונת הקשיים היא הצליחה לשמור על יציבות יחסית, ורק עם פרסום התוצאות לרבעון הראשון ציינה החברה כי היא צופה האטה ברבעון הנוכחי.
בגופים עסקיים הרגישות למחיר נמוכה משמעותית מרגישותם של הגולשים הביתיים, ולכן בארגונים רבים וגם בישראל מוקמות כיום רשתות משוכללות המבוססות אף על טכנולוגיית הסיבים האופטיים היקרה, שמבטיחה מהירויות גלישה מהירות של עד 52 מגה ביט לשנייה.
צורכי הגלישה בבית אכן מסתכמים אצל רבים מאתנו בבדיקת הדואר ומשלוח הודעות, כלומר פונקציות שאינן דורשות לרוב חיבור במהירויות גבוהות.
גם קריאת עיתונים מקוונים, אחת ממטרות הגלישה הפופולריות ביותר, נעשית לרוב ממקום העבודה, שכן בבית בלילות הופכים הגולשים של צהריים לקוראי העיתונות המסורתית הכתובותה. השימוש היחיד כמעט שנעשה כיום בחיבור הלווייני זה רק בתנאי מעבדה", הוא אומר.
לדעתו, בקרוב עשויה גילת להוזיל מעט את עלויות השימוש לאחר שתתחיל להשתמש בטווח תדרים חדש לחיבור הגולשים. טווח חדש זה (KA), שישולב עם התחום הקיים כיום (KU), מכיל תדרים גבוהים יותר.
כך תתאפשר העברת נתונים גדולה יותר באותו רוחב פס.
חיבור נוסף לרשתות רחבות פס שקיים בעולם אך לא בישראל הוא באמצעות מודמי כבלים בתשתית הקיימות של ספקיות שירותי הטלוויזיה בכבלים.
חיבור זה נפוץ כיום בארה"ב, מכיוון שהוא איכותי וזול למדי. ואולם, בישראל עקב מגבלות רגולטוריות מפעילות הכבלים אינן מורשות לספק גם שירותי אינטרנט.
הגולשים הכבדים - למשרדים
ייתכן שעד שיתגברו ספקיות ציוד תקשורת לפס רחב על הקשיים, יסתפקו מרבית הגולשים בבית במודמי חיוג רגילים, ורק בעבודה הם ייהנו מהיתרונות של הגלישה המהירה באמת.
אולי זהו גם האיזון הנכון הנדרש, שכן גולשים רבים מורידים את הקבצים הגדולים בעבודה.
לכן השוק הארגוני מפותח כיום בהרבה, וגופים עסקיים מהווים את פלח השוק המרכזי והנכסף ביותר בעבור ספקיות ציוד התקשורת.
השחקניות הפונות רק לשוק העסקי, כגון מטאלינק הישראלית, המפתחת מודמי SDSL ו-HDSL המיועדים לשוק הארגוני בלבד, עברה לרווחיות ראשונה מבין יצרניות חיבורים אחרים, כולל חיבור ADSL.
גם כעת בעונת הקשיים היא הצליחה לשמור על יציבות יחסית, ורק עם פרסום התוצאות לרבעון הראשון ציינה החברה כי היא צופה האטה ברבעון הנוכחי.
בגופים עסקיים הרגישות למחיר נמוכה משמעותית מרגישותם של הגולשים הביתיים, ולכן בארגונים רבים וגם בישראל מוקמות כיום רשתות משוכללות המבוססות אף על טכנולוגיית הסיבים האופטיים היקרה, שמבטיחה מהירויות גלישה מהירות של עד 52 מגה ביט לשנייה.
צורכי הגלישה בבית אכן מסתכמים אצל רבים מאתנו בבדיקת הדואר ומשלוח הודעות, כלומר פונקציות שאינן דורשות לרוב חיבור במהירויות גבוהות. גם קריאת עיתונים מקוונים, אחת ממטרות הגלישה הפופולריות ביותר, נעשית לרוב ממקום העבודה, שכן בבית בלילות הופכים הגולשים של צהריים לקוראי העיתונות המסורתית הכתובה.