מאת יובל דרור
שבועיים לפני ההכרעה הסופית במשפט מיקרוסופט , נראה שרק דבר אחד מצליח להוציא את הענק מרדמונד מגדרו: איום - גלוי או סמוי - על שליטתו בשוק מערכות ההפעלה
בשבועיים הקרובים יקבל בית המשפט לערעורים בארה"ב החלטה בעניין מיקרוסופט: האם עברה על חוק ההגבלים העסקיים, ואם כן, מה יעלה בגורלה. מכיוון שהחלטות בית המשפט ניתנות רק בימי שלישי ושישי, נכנסים עשרות אלפי עובדי מיקרוסופט, בישראל ובחו"ל, לכוננות פעמיים בשבוע, בציפייה להחלטה.
מיקרוסופט הביעה את ביטחונה כי פסק הדין של השופט תומס פנפילד ג'קסון, ולפיו יש לפרק את החברה לשתיים, יבוטל. המתחרים מתלוננים כי מיקרוסופט נעשתה אגרסיווית יותר, והדבר מתבטא בחזון הדוט.נט שלה. כמה מהם, דוגמת אמריקה אונליין וסאן, כבר מכינים את הקרקע להגשת תביעת הגבלים עסקיים נוספת נגד החברה.
האם קיים גורם אחד, המכתיב את רוב פעולותיה של מיקרוסופט בעבר, בהווה ואולי אף בעתיד? רמז ראשון למניע כזה ניתן בסוף 94', כאשר הוקמה חברת הסטארט-אפ הקטנה נטסקייפ (Netscape). החברה פיתחה את הדפדפן נוויגייטור (Navigator) ונהפכה עד מהרה לחברת התוכנה בעלת שיעור הצמיחה הגדול ביותר בהיסטוריה.
סכנת נטסקייפ
מייסדי החברה, מארק אנדרסן וג'יימס קלארק, והמנכ"ל ג'ים ברקסדייל, טענו כי הדפדפן שפיתחו הוא מערכת ההפעלה האמיתית של המשתמשים. באוקטובר 97' צולם ברקסדייל לשער המגזין "ביזנסוויק", תחת הכותרת "נטסקייפ - כיצד היא מתכננת לגבור על מיקרוסופט". בכתבה עצמה נפרשה תוכניתה הסודית של החברה שכונתה "קונסטלציה", אשר נועדה להפוך את הדפדפן למערכת הפעלה שתחליף את חלונות.
מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, אריה סקופ, נזכר שקרא את הכתבה הזו במטוס. "הם מכרו את הדפדפן ב-30 דולר וטענו שמערכת ההפעלה של מיקרוסופט, שעלתה 80 דולר, מיותרת", הוא נזכר. סקופ הגיע למסקנה שנטסקייפ תגבר על מיקרוסופטומכר את כל מניותיו במיקרוסופט.
גם יו"ר מיקרוסופט, ביל גייטס, קרא את הכתבה, ומיד הורה למפתחיו לכתוב תוכנת דפדפן של מיקרוסופט והודיע שזו תחולק בחינם. הפרשן ג'ון דבורק כתב בספטמבר 96' ב-Magazine PC כי המטרה של מיקרוסופט היא אחת: נטסקייפ. "מיקרוסופט אומרת שתחלק את הדפדפן שלה בחינם, והתרגום הוא: נחלק בחינם עד שנשבור את נטסקייפ". דבורק צדק. מיקרוסופט ניצחה, נטסקייפ התרסקה, וההתרסקות הובילה למשפט ההגבלים העסקיים נגד מיקרוסופט, שהאקורד האחרון בו אמור להישמע בימים הקרובים.
סקופ סבור שדפוס פעולה זהה חוזר על עצמו גם בנוגע להשקת קונסולת המשחקים Xbox לקראת סוף השנה. רבים ניסו לנמק את כניסת מיקרוסופט לשוק משחקי הווידיאו הביתיים בכך שהיא מעוניינת לנגוס בשוק הנחשב אחד מהגדולים בתעשיית המידע.
לדעתו של סקופ, הסיבה האמיתית שונה, וקשורה למערכת ההפעלה. בשנתיים האחרונות חזרו וטענו יצרני הקונסולות המובילים, בעיקר סוני ונינטנדו, כי המכשירים שהם מייצרים כה חזקים, שיוכלו להחליף את המחשב האישי. "הן בעצם אומרות", הסביר סקופ, "שמערכת ההפעלה של מיקרוסופט תהיה מיותרת. לכן מיקרוסופט החליטה להיכנס לשוק הקונסולות. זאת, אף שברור שנפסיד כסף על כל קונסולה שנמכור. אין לנו ברירה".
מנקודת מבט זו, פעולותיה של מיקרוסופט נראות באור שונה: היא נכנסת לכל תחום המאיים על מערכת ההפעלה שלה. כדי להיאבק ביצרני המשחקים, היה צורך לשפר את יכולות המולטימדיה של חלונות, וכך נהפך נגן המדיה שלה מיישום זעיר ושולי לתוכנה גדולה וחזקה המסוגלת להזרים וידיאו וקול בזמן אמת, כדי שאנשים לא יעברו למכונות אחרות בשביל לצפות בסרטים ברשת. אחת מהחברות שנקלעה בטעות לשדה קרב זה היא ריל-נטוורקס (RealNetworks), אשר פיתחה את נגן המדיה RealPlayer, ולפתע גילתה שהיא מתחרה בענק מרדמונד.
אסטרטגיית הדוט.נט
על פי אותו הסבר, המניע להגדרת אסטרטגיית הדוט.נט החדשה של מיקרוסופט הוא הרצון לנטרל את הסכנה הטמונה באפשרות שהרשת תהיה הפלטפורמה האמיתית של המחשבים האישיים, בלא תלות במערכת ההפעלה הנמצאת בתוכם. על פי אסטרטגיה זו, ברשת העולמית יותקנו שרתים ושירותים של מיקרוסופט, כולל החכרת תוכנות, שהשימוש בהם יהיה בתשלום.
בשנתיים האחרונות מרבות חברות המחקר לתאר את המיזוג בין הפלטפורמות השונות: המחשב האישי עם מכשיר הטלוויזיה, עם הטלפון הסלולרי ועם מחשב כף היד. כדי לשמור על מערכת ההפעלה זקוקה מיקרוסופט לנוכחות בכל אחד מהתחומים המתמזגים, ולכן נכנסה לתחום הטלוויזיה האינטראקטיווית (WebTV), הטלפונים הסלולריים (מערכת ההפעלה Stinger), מחשבי כף היד וכדומה.
"מיקרוסופט מפזרת את השקעותיה בכל מקום, מכיוון שאינה יודעת מה עשוי לאיים עליה או מה יתפוס", הסביר סקופ. מייסד מיקרוסופט, ביל גייטס, אמר זאת בראיון עיתונאי לפני כמה שנים: "בעסק הזה, כאשר אתה מבין שאתה בצרות, אתה כבר אבוד. אם אתה לא מתרוצץ מפוחד כל הזמן, אין לך סיכוי".
חבילת התוכנות אופיס נחשבת לאחת מביצי הזהב של מיקרוסופט. ברבעון הראשון של 2001 היתה אחראית ל-%37 מהכנסות החברה (6.46 מיליארד דולר). ואולם לאחר שהשתלטה על קרוב ל-%90 מהשוק (120 מיליון רישיונות בעולם), לקוחות רבים אינם מעוניינים להחליפה בחבילה חדשה. מיקרוסופט מעריכה כי 60% מהלקוחות מסתפקים באופיס 95 או באופיס 97. כלומר, העניין בחבילת אופיס XP החדשה פושר למדי.
כדי למנוע ירידה בהכנסות, הודיעה מיקרוסופט כי היא משנה את מסלולי הרישיונות שלה, שינוי שיחייב לקוחות רבים לשדרג את אופיס עד תחילת אוקטובר, אם ירצו להשתלב בתוכנית הרישיונות החדשה. השיטה החדשה מכונה Software Assurance. היא מבטיחה ללקוחות גישה לכל העדכונים והגרסאות החדשות תמורת תשלום שנתי קבוע, ונועדה להחליף את רישיונות השדרוג שנמכרו במחיר נמוך ממחיר רכישת מוצר חדש מלא.
רעיון מפתה, ואולם כדי להצטרף למסלול הרישיונות החדש יש להחזיק בגרסת אופיס XP ב-1 באוקטובר השנה. חברת המחקר גרטנר גרופ העריכה כי המסלול החדש יגרום לעלייה של 33%-103% בהוצאות הא
הענק מרדמונד בלחץ /הארץ
הארץ
3.6.2001 / 11:27