העליון הפחית את הקנס שהוטל על מאיר עיני שהורשע בגין מעורבותו המרכזית בפרשת הנפקת והרצת מניות

בית המשפט העליון הקל לאחרונה במעט בעונש הקנס שנגזר על מאיר עיני, מי שהורשע לפני כשנתיים בעבירות של מרמה, הרצת מניות ושיבוש הליכי משפט. עיני הורשע בגין מעורבותו המרכזית בפרשת הנפקת והרצת מניות חברת מ.י עיני תעשיות מתכת בשנים 1994-5.



עיני היה מנכ"ל משותף, דירקטור ובעל מניות בחברת מ.י. עיני תעשיות מתכת. על פי פסק הדין של בית המשפט המחוזי היה עיני הכוח המניע והמבצע העיקרי של עבירות מרמה שביצע במהלך הנפקת מניות החברה בשנת 1994, ושל עבירות הרצת מניות החברה לאחר ההנפקה. עיני הורשע גם בשיבוש הליכי משפט. יחד עם עיני הגישה המדינה כתבי אישום גם נגד מעורבים נוספים בפרשה - אחיו של עיני, יעקוב עיני, ומנהלי התיקים אמנון שני, בני סידון ואליעזר נטף. ההליכים נגד יעקוב עיני עוכבו בשל נסיבות אישיות, וההליכים נגד הנאשמים הנוספים הסתיימו בהסדר טיעון לפני כ-5 שנים.



על מאיר עיני נגזרו בבית המשפט המחוזי חמש שנות מאסר לריצוי בפועל וקנס כספי של 750 אלף שקל. כיוון שעיני מרצה גם מאסר בן 9 שנים שהוטל עליו בגין עבירות מס בהיקף של 100 מיליון שקל, קבע בית המשפט המחוזי כי מחצית העונש, כלומר שנתיים וחצי, ירוצו בחופף לעונש המאסר הארוך.



עיני עירער על חומרת העונש וביקש כי העונש כולו ירוצה בחופף לעונש המאסר שהוא מרצה. בית המשפט העליון דחה את בקשתו אך החליט להקטין את הקנס הכספי לגובה של 400 אלף שקל. בין היתר קבע בית המשפט כי הקנס הכספי שהוטל על כל שאר הנאשמים יחדיו אינו מגיע לעשירית מהסכום שנגזר על עיני.



בית המשפט העליון ציין כי שיקול נוסף להקלה בעונשו של עיני הוא פעולתן של רשויות החוק אשר נקטו באפליה ביחס למעורבים בפרשה, כאשר חלקו של בנק דיסקונט בפרשה זו לא נחקר ולא נבדק מעולם. בית המשפט המחוזי ציין בהקשר זה כי חומר הראיות מעורר "שוב ושוב סימני שאלה קשים לגבי מעורבותו של בנק דיסקונט בפרשת חשבונות הסרק שפתח (עיני) בסניף שפירא והפעילות בהם, בלא כל הסבר". את המדינה ייצגה בהליך עו"ד מלכתא אלמור מפרקליטות מיסוי וכלכלה (ע"פ 1601/03).