פורסם המכרז להקמת נתיב מהיר בכניסה לת"א

ועדת המכרזים הבין-משרדית לנושא הקמה ותפעול של נתיב מהיר בין נתב"ג לת"א פירסמה את המכרז להקמת נתיב תחבורה מהיר בכניסה לת"א.

מדובר בפרויקט ראשון מסוגו בישראל ומטרתו המרכזית היא להגביר את השימוש בתחבורה ציבורית ולהפחית את עומסי התנועה במרכזי הערים.

הפרויקט יבוצע בשיטת BOT, שבה היזם מתכנן, מממן, מקים, מפעיל ומתחזק את הנתיב לתקופה של 30 שנה. הנתיב יהיה נתיב אגרה חד-כיווני בכביש ת"א - ירושלים (כביש מספר 1) מהקטע שמאזור מחלף לוד ועד למחלף קיבוץ גלויות. היזם יקים חניון חנה וסע ללא תשלום לכ-2000 כלי רכב באיזור מחלף שפירים ומשם הוא יפעיל מערכת שירות הסעות מיוחדות חינם לאזור הקריה בתל אביב ולאזור הבורסה ברמת גן. הנתיב המהיר נועד לנסיעת כלי רכב ציבוריים וכלי רכב רבי תפוסה, מעל 4 נוסעים, ללא תשלום אגרה ולנסיעת כלי רכב פרטיים אחרים תתבצע בשיטה של אגרת גודש דינאמית שתיקבע על פי העומס בכביש. ככל שהנתיב יהיה עמוס יותר, האגרה תהיה גבוהה יותר.

במכרז יתבקשו המתמודדות להגיש הצעת מחיר לגובה מענק ההקמה שיוענק על ידי המדינה לזכיין. הקבוצה שתגיש את המענק הנמוך ביותר תהיה זו שתזכה במכרז. המנגנון זהה לזה שהתקיים במכרז הרכבת הקלה בירושלים, לעומת כביש חוצה ישראל שבו הוגשו ההצעות על מחיר האגרה שתשולם. על פי הערכות היקף הפרויקט הוא כ-300 מיליון שקל, נמוך יותר מההערכות המוקדמות שדיברו על כ-400 מיליון שקל. ההבדל נעוץ בעובדה שבשלב הראשון, הפרויקט לא יכלול תחנת רכבת באיזור החניון החנה וסע והקמתה תיבחן שוב רק בעוד כשנה.

הפרויקט יבוצע באחריות חברת נתיבי איילון שקיבלה אותו לאחריותה רק לאחרונה מידי חברת חוצה ישראל. הפרויקט סבל מכמה קשיים בטרם פרסומו. בכירי משרד התחבורה, בהם המנכ"ל, בן ציון סלמן, אמרו לא פעם כי מדובר במכרז מיותר וכי עדיף להשקיע את הכסף בפרויקטים אחרים. שר התחבורה, מאיר שטרית, אמר כי לולא היה הדבר תלוי בו המכרז לא היה יוצא מלכתחילה, אך מאחר שמדובר בשלבים מתקדמים אין הוא עוצר את המשכו. בנוסף היו סביב המכרז ויכוחים מקצועיים לא מעטים, בין משרדי התחבורה והאוצר ובתוך משרד האוצר עצמו. הוויכוחים נסובו בעיקר סביב מענק ההקמה והקמת תחנת הרכבת. גורמי תכנון בכירים ציינו אף, כי המכרז עדיין לא בשל לפרסום והוא מעורר עוד כמה בעיות סטטוטוריות שצריך לתת עליהם את הדעת.

לדברי סגן החשב הכללי במשרד האוצר, צביקה חלמיש, הפרויקט יטפל בראשונה בביקוש כניסת כלי רכב לת"א מכיוון מזרח תוך מתן העדפה לתחבורה ציבורית. "עודף הקיבולת בנתיב, המבטיח נסיעה במהירות של לפחות 70 קמ"ש, תימכר לנהגים בכלי רכב פרטיים שיהיו מוכנים לשלם אגרה עבור נסיעה בנתיב המהיר, זאת, בהשוואה לפרויקטים קודמים בתחום התחבורה שפעלו להרחבת ההיצע ולא לייעול הביקושים".

בשנת 2004 התקיים המכרז המוקדם (PQ) שאותו עברו 4 קבוצות שככל הנראה ייגשו גם למכרז שפורסם אתמול. בקבוצה אחת שותפים תהל מהנדסים, קווים, איתוראן ו-TELVENT. קבוצה שנייה כוללת את החברות טר ארמה, מלרג, קונקס ו-Q-FREE. קבוצה שלישית שותפות החברות שפיר, דן, SIEMENS ו-RAYTHEON והקבוצה הרביעית כוללת את החברות אפריקה ישראל, אגד, שיכון ובינוי ו-AECON.

החשב הכללי באוצר, ירון זליכה ציין, כי פרטי המכרז כוללים הסרת חסמי כניסה באמצעות תשלום פיצויים במקרה של ביטול המכרז ופישוט תנאי הסף; הסרת חסמים בתחומי המימון כגון מתן הגנות ריבית והצמדה, ביצוע דירוג ראשוני לפרויקט כדי להקל על כניסת גורמים מוסדיים, מתן תמריצים כספיים לסגירה פיננסית מוקדמת ורשת ביטחון להיקף התנועה והקטנת מעורבות המדינה במהלך ההפעלה לרבות גמישות לזכיין בהפעלת מיזמים משלימים נוספים.

זליכה הדגיש, כי בכוונתו לקדם פרויקטים נוספים בשיתוף עם משרד התחבורה בתחום הנתיבים המהירים שיטפלו בצד הביקוש ולא יסתפקו בהרחבת היצע תשתיות התחבורה. בימים אלה נבחנות תוכניות לנתיבי אגרה נוספים. האחד בכניסה לירושלים ושלושה נוספים בכניסות לת"א מצפון, דרום ומזרח.