בגיל 38 הרגישה ראיסה זיצר שחייה נגמרו. היא סבלה מכאבים עזים בברכיים ובירכיים עקב ניוון קשה באגן ונאלצה ליטול יותר ויותר ימי מחלה. כשמיצתה את המכסה שלה, היפנה אותה מעסיקה ל"מבטחים", קרן הפנסיה שבה היתה מבוטחת. זיצר נבדקה על ידי כמה ועדות רפואיות ובכל פעם צומצם היקף המשרה שלה, בעקבות החלטות הרופאים. לבסוף קבעה מבטחים שהיא נכה "מלאה" שאינה מסוגלת לעבוד. וכך, אחרי עשר שנים כפועלת במפעל "קניאל" לייצור קופסאות, יצאה זיצר לפנסיית נכות.
מאז היא מקבלת ממבטחים 2,544 שקלים מדי חודש וקצבת נכות מהביטוח הלאומי בסך כ-2,000 שקלים. בעלה עיוור וגם הוא מקבל קצבת נכות. לפני שנה, 16 שנים אחרי שהוכרזה כנכה, ביקשה ממנה מבטחים להמציא מסמכים רפואיים עדכניים וזימנה אותה לבדיקה אצל רופא תעסוקתי. "הלכתי בלי חשש. חשבתי שסתם רוצים לבדוק אם אני חיה או מתה אחרי כל כך הרבה שנים שלא שמעתי מהם. הרופא בקושי הסתכל בצילום שהבאתי, עשה קווצ' פה, קווצ' שם, שאל בת כמה אני וזהו".
אבל באוקטובר הבינה זיצר שלא סתם זומנה לבדיקה. מכתב קצר ממבטחים בישר לה שהיא מסוגלת לעבוד בהיקף של שני שלישים משרה. לפיכך, לא רק שפנסיית הנכות שלה תופחת באופן מיידי בשני שלישים, היא תיאלץ לשלם מדי חודש 18% משכרה האחרון כדי להבטיח את זכויותיה העתידיות במבטחים; דהיינו, שתהיה זכאית לפנסיית נכות מלאה במידה שמצבה הרפואי יידרדר ושתמשיך לצבור כספים בעבור פנסיית הזקנה שלה. עד אז, נשמרו כל זכויותיה בקרן בלא שחויבה בתשלום.
"החיים שלי נעצרו לפני 17 שנים. כמו שעצרתי, ככה נשארתי. יש ימים שאני לא מסוגלת לצאת מהמיטה. איך אצא לעבודה? אני בקושי יודעת לקרוא ולכתוב. יש בנות 18 ו-20 שלא מוצאות עבודה. איך אמצא עבודה בגיל 55?" היא שואלת.
2,300 זומנו לבדיקות
זיצר היא אחת מאלפי מבוטחים בקרנות הפנסיה הוותיקות שיצאו לפנסיית נכות וכיום נקראים לבדיקות חוזרות. על פי דיווח שמסרה לבית המשפט, בדקה מבטחים עד כה כ-2,300 נכים ונותרו לה כ-5,000 נוספים לבדיקה. בינתיים, היא הודיעה לכ-200 מהנבדקים, שהיא משנה את ההחלטות שנתנו בעניינם הוועדות הרפואיות בעבר. "אנשים נכנסו לחרדה, הלם. לרובם אין חסכונות, הם היו פועלים, טכנאים, מחסנאים. חלקם לא עובדים כבר 10 ו-15 שנה. הם לא בריאים ועכשיו הם גם הרבה יותר מבוגרים ממה שהיו כשאמרו להם לצאת לפנסיה. איפה הם ימצאו עבודה בגיל 60 ,55?" שואלת עורכת הדין נירה גולן, שמייצגת חלק מהנפגעים.
גולן השיגה עד כה שלושה צווי מניעה מבתי משפט שהורו למבטחים להשעות את החלטותיה - לרבות בתיק של זיצר - ולהמשיך לשלם לתובעים את פנסיית הנכות שלהם. התיקים ממתינים עתה, בין השאר, לתגובה של היועץ המשפטי לממשלה בעניין זכותה של מבטחים להורות על בדיקות חוזרות לעמיתיה הנכים.
מבטחים מסתמכת על שני גורמים: חוזר שהוציא המפקח על הביטוח באוצר ביולי 2002 ובו הוראה לבחון אחת לחמש שנים את מצבם הרפואי של מבוטחים נכים, כדי לקבוע את המשך זכאותם לפנסיית נכות; והתקנון החדש של קרנות הפנסיה מ-2003, שקובע הליך לבדיקה מחדש של זכאי פנסיית נכות.
אבל בתביעות שהגישה קובעת גולן ש"אין להחיל חקיקה או הנחיות באופן רטרואקטיווי, אלא אם כן נקבע במפורש, על ידי המחוקק, שניתן לעשות כן". על כך טוענת מבטחים בתגובה שגם בתקנון שלה, שהיה בתוקף כשעובדים הוצאו לפנסיית נכות, נקבע מפורשות שהקרן "רשאית לדרוש מנכה להופיע לבדיקות רפואיות". מבטחים טוענת עוד, כי "מעולם לא התייחסה לקביעות הוועדה הרפואית כאילו הינן לצמיתות", על פי כתב הגנה שהגישה באחת התביעות.
ואולם, נציגת הקרן אמרה בעדות שמסרה בינואר בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, כי "את אותם נכים ללא הגבלת זמן מבטחים לא נהגה לזמן לבדיקה חוזרת, אלא אם עלה ספק, למשל במקרים שבהם הגיע מידע שאדם שמקבל פנסיית נכות מלאה - עובד". ואכן, גם בחוזר של המפקח על הביטוח מ-29 ביולי 2002, תחת הכותרת "מעקב אחר מקבלי פנסיית נכות", מוסבר שהצורך בבדיקת זכאות מחודשת נובע ממקרים שבהם אנשים שהוכרו כנכים, אך המשיכו לעבוד ולהשתכר.
אלא שהתובעים שאותם היא מייצגת, אומרת גולן, לא נחשדו במרמה ולכן לא היתה סיבה לזמנם; ואם כבר זומנו בוודאי שאין לשנות את קביעותיהן של הוועדות הרפואיות מהעבר. "אם אז חשבה מבטחים שאדם הוא נכה מלא, למה לא חושבים כך היום? ובמיוחד שבמשך השנים גם התפתחו אצל רוב האנשים בעיות נוספות שלא נבדקו בעבר", אומרת גולן.
מנהלים נדרשו לבטל הסכמים
מבטחים, יחד עם שאר קרנות הפנסיה ההסתדרותיות, הולאמה ב-2003 ומונה לה מנהל מיוחד שהופקד על הבראתה וחיסול גירעונותיה. בין השאר, נדרשו המנהלים לבטל הסכמים שחתמו הקרנות במהלך השנים עם קבוצות שונות, כמו ועדי עובדים או התאחדות התעשיינים, שלטענת המדינה העניקו לעובדים תנאים שחרגו מתקנון הקרנות ומהוראות משרד האוצר. הנהלתה החדשה של מבטחים טוענת שבמקרים רבים עובדים הוצאו לפנסיות נכות מתוקף אותם הסכמים חריגים, כמו זה שהגדיר עובד כנכה אם לא היה מסוגל לעבוד בעבודתו הקודמת. באחת התביעות שהגישה גולן מטעם יהלומן שהתעוור בעין אחת, טוענת מבטחים שהאיש מסוגל לעבוד במקצוע אחר - משום שראייתו בעין השנייה טובה ולכן הוא אינו יכול להיחשב נכה באופן מוחלט.
אבל בדיונים שהתקיימו בתיקים הדגישה גולן את עקרון ה"הסתמכות" - התובעים יצאו לפנסיה, הסתמכו על כך שיקבלו קצבה חודשית ועל כך שאסור להם לעבוד כתנאי לקבלת הפנסיה ולכן לא חיפשו עבודה. "עכשיו אומרים להם - הוציאו אתכם לפנסיה על סמך הסכמים חריגים. למעשה אומרים להם - מבטחים הישנה עשתה טעות, מבטחים החדשה קובעת שאתם תאכלו אותה", אומרת גולן.
היא גם סבורה שמבטחים פועלת בחוסר תום לב, בין השאר משום שהיא מזמנת אנשים לבדיקות בלא להזהיר אותם שהם עלולים לאבד את הפנסיה שלהם. אחד התובעים שהיא מייצגת, גבר בן 53 שיצא לפנסיית נכות מלאה מהתעשייה האווירית ב-1999 אחרי שלקה פעמיים באוטם שריר הלב, זומן לוועדה רפואית ב-30 במארס 2004. מכיוון ששה
פנסיית הנכות בסכנה: קרן מבטחים מזמנת אלפי נכים לבדיקת זכאות חוזרת
רותי סיני
16.3.2005 / 7:11