בית המשפט: אם גלשת באתר אינטרנט ולא ראית שזה עולה כסף - לא תשלם

בית משפט השלום בתל אביב קבע בפסק דין הנוגע לקבילות של ראיות אלקטרוניות, כי על מנת לחייב לקוח בתשלום עבור שירות דרך האינטרנט כמו שיחות טלפון ברשת, יש להוכיח כי הלקוח צפה בדף אינטרנט המודיע לו שהשירות ניתן בתשלום.



בכך דחה השופט דניאל ארנסט תביעה שהגישה חברת קווי זהב 012 נגד גולש, בטענה שנכנס לאתר האינטרנט שלה וביצע דרכו שיחות טלפון בעלות של אלפי שקלים. השופט קבע כי קווי זהב לא הוכיחה שהגולש צפה בדף המודיע לו כי יחויב בתשלום תמורת השימוש באתר. עוד נכתב בפסק הדין כי כאשר הכניסה לאתר או השימוש בו כרוכים בתשלום, רצוי שנותן השירות יבקש לפני הכניסה הראשונה את פרטי המשתמש והסכמתו לתנאי השימוש, לרבות מחיר השירות.



קווי זהב טענה כי הגולש קיבל ממנה שירות של שיחות טלפון, אותן ביצע ישירות מאתר האינטרנט שלה. לטענתה, בדף הפתיחה שהוצג באתר היה כתוב כי השירות כרוך בתשלום בסך 24 אגורות לדקה. קווי זהב טענה כי לפי רישומיה ביצע הגולש שיחות בהיקף 24 אלף דקות, ובהתאם חויב חשבונו בבזק ב-6,000 שקל.



הנתבע טען כי לא עשה שימוש בשירות. בנוסף, טען כי החיוב אינו סביר: למשל, הפלט הראה כי נעשה שימוש באינטרנט בשבת ואילו משפחתו שומרת שבת; כמו כן, עבור אחד הימים חויב בגין 45 שעות שיחה, בעוד ביממה 24 שעות בלבד.



בהחלטתו לדחות את התביעה קבע השופט: "התובעת חייבת להראות כי הנתבע הוא שהשתמש בשירותיה, דהיינו ביצע את התהליך שכלל כניסה לאתר התובעת דרך הדף שפרט את התשלום הנדרש ועשה שימוש באתר בפועל". לדברי השופט, את ההוכחה הנדרשת היה צורך להציג על ידי מומחים טכניים שהיו מעידים כי המידע הרלוונטי אכן הוצג באינטרנט באופן שכל גולש נחשף אליו.



עוד נפסק: "ברור שלא ניתן להוכיח שהנתבע אכן עיין בפועל בדף הרלוונטי, אולם ניתן היה להוכיח שהדף היה קיים והוצג במועד הרלוונטי בפני כל מי שנכנס לאתר". ואולם, גם ראיה כזו, לדברי השופט, היא רק ראיה קבילה, ומשקלה אינו מוחלט משום שהיא ניתנת לסתירה על ידי ראיות נגדיות (א 731916/03).