שרי האוצר של גוש היורו החליטו להקל על עברייניות התקציב בגוש ולהתיר חריגות בגירעון

שרי האוצר של מדינות גוש היורו נכנעו ללחץ הגרמני, האיטלקי והצרפתי, והסכימו להקל את ההגבלות על גרעונות מדינות הגוש. ההקלות שהתקבלו בפגישת שרי גוש היורו צפויות לקבל את אישור האיחוד האירופי, שיתכנס מחר. שרי האוצר של 12 החברות בגוש היורו הסכימו לאפשר למדינות לעבור את תקרת הגירעון שנקבעה על 3% מהתמ"ג, במקרים בהם צמיחת המדינה איטית, או כאשר יש נסיבות מיוחדות רלוונטיות.



נסיבות שכאלה הן, למשל, ההשקעה הגדולה הנדרשת מגרמניה על מנת לבנות מחדש את שטחי מזרח גרמניה. דרישתה של גרמניה להכרה בהוצאותיה על שיקום מזרח גרמניה לאחר האיחוד בין המערב למזרח עמדה במרכז הדיונים. שרי האוצר החליטו כי השקעות למטרת "איחודה של אירופה" יוכרו כסיבה להקלה על מגבלות הגירעון במדינות מסוימות.



הקלה נוספת שהתקבלה היא מתן ארכה של שנתיים למדינות שחרגו מהגבלת הגירעון, על מנת לאפשר להן לחזור לגרעונות במסגרת ה-3%. ארכה זו עשויה להתחדש לאחר שנתיים, ולמעשה, כיוון ששנה נוספת עוברת עד שמוטלת סנקציה על מדינה החורגת מהגירעון המותר, מדובר בחמש שנים נוספות בהן הגרעונות יכולים להישאר מעל לרמה המותרת. לכאורה, ההקלות נועדו להקל על כלכלת המדינות ולהגדיל את הצמיחה, אך למעשה, ההקלות עשויות לגרום לצמיחת הגרעונות, הורדת דירוגי האשראי והעלאת ריביות.



אמנת היציבות והצמיחה, במסגרתה נחקקו התקנות המגבילות, תוכננה על ידי שר האוצר הגרמני תיאו וייגל ב-1995, ולמרות התנגדות קשה מצד צרפת. הגרמנים היו מעוניינים שהמטבע החדש יהיה יציב לפחות כמו המרק הגרמני דאז. הצרפתים הצליחו לפסול את הרעיון המקורי של וייגל להחלת קנסות אוטומטיים על כל מדינה שתחרוג מהכללים, והוחלט כי שרי האוצר יוכלו להטיל עונשים כראות עיניהם על מי שתפר את הכללים. כתוצאה מכך לא נקנסה אף מדינה עד כה, אם כי ב-2003 איימו שרי האוצר של האיחוד להטיל קנסות על צרפת וגרמניה.



המדינות הגדולות באיחוד, המפירות באורח תדיר את המגבלות על הגירעון, מעוניינות בהגמשת החוקים, במטרה לעודד את הצמיחה באזור. המדינות הקטנות דווקא מעוניינות להוריד את רף הגירעון בתקציב, כדי ליצור ביטחון ביורו. במדינות המתועשות כמו גרמניה ואיטליה מקווים כי הגמשת ההגבלות תאפשר צמיחה מוגברת ותסייע למדינות האיחוד לעמוד בקצב הצמיחה של ארה"ב, שאירופה מפגרת אחריו זה יותר מעשור.



שרי האוצר של אוסטריה ושל פינלנד, מתומכי המשמעת התקציבית בגוש היורו, הביעו את מורת רוחם מההסכמה שהתקבלה.



הצמיחה האיטית בגרמניה ובצרפת מאז 2002 מקשה על המדינות לעמוד בהגבלות, וגרעונותיהן שמרו על רמה הגבוהה מהמותר על פי החוקים בגוש היורו. הנתונים של יוון ושל איטליה תוקנו כלפי מעלה, וגם הם גבוהים בהרבה מהמותר. למעשה, הגירעון של יוון הגיע ב-2004 ל-6.1% מהתמ"ג - השיעור הגבוה ביותר בשש שנות קיומו של היורו בקרב כל המדינות החולקות את המטבע. גם הולנד ופורטוגל חרגו ב-2004 מהגירעון המותר, כך שלמעשה מחצית ממדינות הגוש לא הצליחו לעמוד בהגבלה.



נשיא הבנק המרכזי של אירופה, ז'אן-קלוד טרישה, הזהיר בשבוע שעבר כי החובות המתנפחים של מדינות גוש היורו עשויים לאלצו להעלות את הריבית, על מנת למנוע גידול באינפלציה אל מעבר ליעד שקבע הבנק. הריבית בגוש היורו עומדת על שיעור של 2% כבר 22 חודשים. האינפלציה בגוש היורו בפברואר עמדה על 2.1% - גבוה מיעד אינפלציה של 2% בפעם התשיעית בעשרה החודשים האחרונים.