כ-22 אלף עובדים מעסיקות התעשיות הבטחוניות בישראל, כאשר בשנים האחרונות זוכות התעשיות הבטחוניות בישראל לעלייה בביקושים למוצריהן בעיקר בשל העובדה כי התעשייה הבטחונית הישראלית נהנית ממוניטין גבוה ומעדיפות טכנולוגית על פני מתחרותיה. המקור ליתרונות טכנולוגיים אלה הוא, בראש ובראשונה, איכות כוח האדם של התעשיות הבטחוניות.
על פי כללי השוק החופשי, ככל שהרמה הנדרשת מהעובדים גדלה, כך גדל גם שכרם, ודו"ח השכר של האוצר מראה כי למרות זאת, מקבלים עובדי התעשיות הבטחוניות שכר ממוצע פחות או יותר ביחס למה שמקובל בענפים אלה.
השכר הממוצע בקרב עובדי התעשיות הבטחוניות נע בשנת 2003 בטווח של 11.5 אלף שקל-17.5 אלף שקל. ברפאל, שמעסיקה כ-5,000 עובדים, נרשם השכר הממוצע הגבוה ביותר בענף, שהסתכם בכ-17.5 אלף שקל ברוטו לחודש. 232 בעלי השכר הגבוה בחברה השתכרו ב-2003 סכום של 31.5 אלף שקל בחודש.
בתע"ש הועסקו ב-2003 כ-3,500 עובדים בשכר ממוצע של 11.5 אלף שקל, כאשר שני מקבלי השכר הגבוה בחברה השתכרו 36.5 אלף שקל ברוטו בודש.
בתעשייה האווירית, המעסיק השני בגודלו במשק הישראלי (אחרי אל על), הועסקו ב-2003 כ-12 אלף עובדים בשכר ממוצע של 15,611 שקל בחודש. 109 מקבלי השכר הגבוה בחברה השתכרו ב-2003 סכום של 36,727 שקל בחודש בממוצע.
אלתא, שעוסקת בפיתוח מערכות ראייה מתקדמות, העסיקה ב-2003 כמות של 2,681 עובדים בשכר ממוצע של 16,800 שקל בחודש. 31 מקבלי השכר הגבוה בחברה השתכרו ב-2003 שכר ממוצע של 37,378 אלף שקל ברוטו בחודש.
מקבלי השכר הגבוה בתעשיות הבטחוניות השתכרו ב-2003 כ-36 אלף שקל בחודש
ניצן כהן
21.3.2005 / 12:00
