שר התשתיות, בנימין בן אליעזר, החליט להגדיל את היקף המים המותפלים במתקן ההתפלה באשקלון ב-20 מיליון קוב נוספים בשנה. כך נמסר בשיחה עם כתבים. המים הנוספים מיועדים למכירה לרשות הפלשתינית במסגרת יציאת ישראל מרצועת עזה.
בתוך חודשים אחדים יחל לעבוד באופן חלקי באשקלון מתקן להתפלת מי ים. מתקן זה נחשב לגדול מסוגו בעולם, והוא מסוגל לייצר 100 מיליון מ"ק מים שנה. המתקן מוקם בהשקעה של כמיליארד שקל. הפעלת המתקן תהיה הדרגתית, ובתוך כשנה הוא אמור לעבוד בתפוקה מלאה. המתקן מוקם על ידי קונסורציום (VID) שבו שותפות החברות: הנדסת התפלה - בבעלות דלק והאחים עופר, וואוליה העולמית (לשעבר ויוונדי) ואלרן תשתיות בבעלות דנקנר.
בשנה שעברה החליט החשב הכללי במשרד האוצר, ירון זליכה, שלא לאפשר לקבוצת VID להגדיל את כמות המים המותפלים באשקלון מ-100 מיליון מ"ק בשנה ל-120 מיליון מ"ק בשנה. עמדתו של זליכה היתה בניגוד לעמדת משרד התשתיות, אך לדברי בן אליעזר באחרונה הושגה הסכמה בנושא עם החשב הכללי באוצר ואם המים יסופקו לרשות הפלשתינית הוא יסיר את התנגדותו.
לדברי בן אליעזר, כניסת מפלגת העבודה לממשלה היתה למימוש מטרה מוגדרת והיא קיום ההתנתקות. "במסגרת תפקידי המלצתי להשאיר את התשתיות הקיימות בעזה, קודם כל מהשיקול ההומניטרי. מבחינתי תהליך ההתנתקות ייכשל אם לא נאפשר מים וחשמל לכל תושב פלשתיני בעזה. לכן, לקראת ההתנתקות הצעתי לבחון העברת תשתיות המים והחשמל לפלשתינאים".
על פי הסכמים שנחתמו עם הרשות מחויבת ישראל להעביר לרצועת עזה 5 מיליון מ"ק מים בשנה ממאגרי המדינה ו-5 מיליון מ"ק מים מותפלים בשנה. המים המותפלים יגיעו ממתקן ההתפלה המוקם בימים אלה באשקלון. גורמים בישראל אמרו כי המצב ברצועה בלתי נסבל והמחסור במים עשוי להוביל להתקוממות עממית.
"המים נמכרים היום במכליות לתושבי הרצועה ומחירם גבוה מאוד, לעתים פי חמישה ממחיר המים בישראל", ציינו הגורמים. לדברי בן אליעזר, עם הגידול באוכלוסייה עולה בהתמדה הביקוש למים, ולכן יש להיערך לכך בהתאם. "מאז ומתמיד מים היו גם עילה למלחמות, ואני רוצה להבטיח כי מדינת ישראל תוכל לנשום לרווחה וליהנות מאספקת מים שלא תלויה בכמות הגשמים והמשקעים במדינת ישראל".
באחרונה פורסם מכרז להקמת מתקן התפלה בחדרה. מדובר במכרז להקמת מתקן להתפלת 100 מיליון מ"ק מי ים בשנה בשיטת BOT. במסגרת המכרז יוקמו שני מתקנים קטנים יותר שכל אחד מהם יפיק 30 מיליון מ"ק מים בשנה. מתקן אחד בפלמחים והשני בקיבוץ שומרת. זהו מכרז שבו היזם מתכנן, מקים ומתחזק את המתקן, ובמשך תקופת זיכיון של 25 שנה מתחייבת המדינה לרכוש ממנו את המים שיותפלו.
למרות השנתיים הגשומות, שסייעו למשק המים בישראל להתאושש, מעריכים פעילים במשק המים, כי מספיקות שנה או שנתיים מועטות בגשמים כדי ליצור משבר במשק המים. לטענתם, קיים גירעון של מיליארד מ"ק במי שתייה, ובשל הציפיות להגברת הצריכה בשנים הקרובות, יש צורך דחוף בהקמת מתקני ההתפלה.
בן אליעזר: החלטתי לאפשר את הגדלת כמות המים המותפלים באשקלון ל-120 מיליון קוב בשנה
שרון קדמי
22.3.2005 / 16:41