בית המשפט העליון קבע כי מחלק לשעבר של תנובה שפוטר יקבל פיצויים מופחתים עבור קו החלוקה אותו הפעיל

בית המשפט העליון הפחית פיצויים למחלק לשעבר של תנובה שהחברה סיימה ההתקשרות עימו בעקבות הפרת אמונים. בית המשפט קבע כי שווי קו החלוקה אותו הפעיל יחושב לפי 16 חודשי העבודה האחרונים, מהם ינוכו הוצאות בשווי של כ-40%. משמעות החלטה זו היא כי שווי הקו יעמוד על ההכנסות אותם ייצר בכ-9.5 חודשי עבודה, בעוד שפסקי דין קודמים קבעו שווי גבוה הרבה יותר על סך של 12-18 חודשי עבודה.



המשיב, יעקב חכם, שיוצג על ידי עו"ד מנשה משה, עבד כמפעיל עצמאי של קו חלוקה של תנובה מ-1961 ועד 1997. בסוף 1997 הופסקה עבודתו על ידי תנובה, שיוצגה על ידי עו"ד שי תקן ממשרד עוה"ד תמר גולן, לאחר שהחברה טענה כי חכם הפר את חובת הנאמנות כלפיה ולכן על פי ההסכם היא זכאית להפסיק ההתקשרות עימו.



בעקבות הפסקת ההתקשרות ונטילת קו החלוקה פנה חכם לבית המשפט המחוזי בתביעת פיצויים נגד תנובה. בבית המשפט טענה תנובה כי חכם ובנו, בין השאר, נתנו הנחה ללקוחות להם לא אישרה החברה מתן הנחה. לאחר מתן ההנחה רשמו את המכירה על שמות לקוחות להם אושרה הנחה, ואת ההפרש שנוצר כתוצאה ממעשים אלו העבירו לכיסם. עוד נטען כי חכם ובנו נתנו אשראי ללקוחות ללא אישור החברה.



בית המשפט המחוזי קבע כי מעשיו של השניים מהווים הפרה בוטה ויסודית של התחייבות המשיב כלפי החברה. עוד קבע בית המשפט כי חכם זכאי להשבת חלקו של קו החלוקה, גם אם הופסקה עבודתו על ידי החברה, וקבע את שווי קו החלוקה על בסיס שווי הכנסותיו של התובע מקו החלוקה במשך 24 החודשים האחרונים לעבודתו.



תנובה עירערה על פסק הדין וציינה כי בנסיבות העניין לא היה זכאי המשיב לקבל כל פיצוי שהוא ויש לשלול ממנו שלילה מלאה את הפיצוי בגין שווי הקו או לפחות את חלקו. המשיב עירער אף הוא וטען כי ההפרות אינן הפרות יסודיות המצדיקות הפסקת עבודתו וביטול חד צדדי של ההסכם. עוד טען כי זכותו בקו החלוקה היא זכות קניינית.



בית המשפט העליון קבע כי חכם חב חובת נאמנות לתנובה וכי המעשים שחכם ובנו עשו עומדים בניגוד להתחייבויות אלו. העובדה שבחלק מהמקרים בנו של חכם הוא שביצע את המעשים שבניגוד להסכם וגרם להפרת חובת הנאמנות שחב אביו לתנובה אינה פוטרת את האב ממעשי ההפרה. בית המשפט העליון הסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי כי הפרתה של חובת הנאמנות על ידי המחלק מתירה לתנובה הזכות לנתק עימו את הקשר.



בית המשפט קבע כי מעשיו של חכם ובנו גרמו להתערערות מערכת היחסים שבנתה תנובה עם לקוחותיה ולפגיעה בשווי הקו. במקביל לקח בחשבון את העובדה שחכם עבד כמפיץ במשך כ-40 שנה והעובדה שבעקבות ניתוק הקשר עימו איבד פרנסתו. בסיכומו של דבר קיבל בית המשפט את ערעורה של חברת תנובה וקבע כי שווי קו החלוקה ייעשה על בסיס שווי הכנסותיו של המשיב מהקו במשך 16 חודשי העבודה האחרונים, מהם ינוכו הוצאות בשיעור של 40%.