היועץ הכי טוב שלכם - טבלאות הבורסה

אם נדמה לכם שסוכן הביטוח שלכם אינו אמין ואתם מתקשים גם לבטוח ביועץ בסניף הבנק, אתם יכולים להחמיא לעצמכם. האינטסינקטים שלכם בריאים, ושני סוגי היועצים הם אכן אינם יועצים של ממש. כל זמן שהמלצות הרפורמה בשוק ההון (המלצות ועדת בכר) לא עוברות בחקיקה, סוכני הביטוח והיועצים בבנקים הם בעצם סוכני שיווק הפועלים במסווה של ייעוץ. האחד, סוכן של חברת הביטוח שאת מוצריה הוא מוכר. והשני, סוכן של הבנק המעסיק אותו. לא תשמעו מאף אחד משני אלה עצות כנות לגבי טיב המוצרים שהם מוכרים, ואם הם נחותים או עולים על אלה של המתחרים.



בהעדר יועצים של ממש כיום מוזמן הציבור לפנות אל היועץ הזמין ביותר שיש לו: טבלאות נתוני הבורסה בעיתון. לא צריך לחשוש. הטבלאות עמוסות בנתונים, אבל על מרביתם אפשר לדלג ולהסתפק במספר טבלאות - בסיסיות, פשוטות ומועילות מאוד.



א. טבלאת נתוני המלוות קצרי המועד (מק"מ): הטבלה החשובה ביותר, משום שהיא מהווה תחליף לכלי הבסיסי ביותר שמוכר לנו הבנק - פיקדון שקלי. במקום לקנות פיקדון כזה, בריבית נחותה, מהבנק, אפשר לקנות פיקדון ישירות מבנק ישראל. בנק ישראל הוא גוף הרבה יותר בטוח מכל הבנקים, והפיקדונות שלו נסחרים בבורסה תחת השם של מק"מ. יש מק"מים מטווח של ימים ספורים ועד מק"מים לשנה. בכל מקרה, הריביות של המק"מ - שמתפרסמות בטבלאות הבורסה, בכל עיתון - עדיפות על הריביות שיש לפיקדונות בבנקים. כל מה שצריך זה לפתוח את הטבלה, לבדוק מהי הריבית (תשואה) שמשלם המק"מ, ולבקש מהבנק לקנות אותו בעבורנו. פעולת הקנייה היא פשוטה מאוד, וניתן לקנות את המק"מ פשוט במחיר השוק.



שתי אזהרות, עם זאת, נלוות לרכישת המק"מ. האחת, הריבית על המק"מ היא מובטחת לחלוטין, אבל זאת בתנאי שמחזיקים אותו עד ליום האחרון שלו (מועד הפדיון). מכירת המק"מ קודם לכן חושפת את המשקיע לתנודות של המחיר בבורסה (אם כי במק"מים מדובר בתנודות קלות בלבד). השנייה, הבנקים גובים עמלות על רכישת מק"מ. צריך להתמקח עם הבנק על העמלות הללו, ובכל מקרה לא להסכים לשלם יותר מ-0.1% על פעולת קנייה ומכירה, ולכל היותר 0.5% עמלת שמירה. גם בניכוי עמלות אלו, המק"מ כדאי יותר מכל פיקדון.



ב. טבלאת אגרות החוב בבורסה: אותו דבר כמו המק"מ, רק לטווחים ארוכים יותר. יש פיקדונות שקליים ארוכים, לטווח של עד עשר שנים, שנקראים אג"ח שחר (אג"ח ממשלתיות שקליות בריבית קבועה), ויש תחליף תוכניות חיסכון צמודות למדד בדמות של איגרות חוב צמודות (אג"ח ממשלתיות צמודות מדד בריבית קבועה). בכל אחד מהמקרים מפרטת הטבלה את מועד הפרעון של האגרת, ואת הריבית (תשואה) שלה לפני ואחרי מס.



כל מי ששוקל להיכנס לתוכנית חיסכון ארוכה, חייב לבחון במקביל את האפשרות של רכישת איגרת חוב ממשלתית במקום. כמעט תמיד, התשואות של האג"ח הממשלתיות יעלו משמעותית על מה שיציעו לנו הבנקים. האזהרה הכפולה, עם זאת, ממשיכה לשרור: להחזיק את האג"ח עד לפדיון, ולהתמקח עם הבנק על העמלות!



ג. טבלת נתוני קופות הגמל, ביטוחי החיים וקרנות ההשתלמות: טבלה בלעדית ל-TheMarker, ובה מפורטות כל תשואות קופות הגמל וביטוחי החיים, מתחילת השנה, בשנה החולפת ובעשר השנים האחרונות. הטבלה מאפשרת, בפעם הראשונה, להשוות בין ביצועי כל מנהלי הקופות וחברות הביטוח, ולבחון מי מהם באמת יותר טוב. מכיוון שהחיסכון הפנסיוני הוא החיסכון העיקרי של כל אדם, בדיקה השוואתית כזאת אחת לתקופה היא בגדר המלצה חמה לכל אדם.



שימוש מושכל בטבלה הזו מחייב התבוננות בתשואה ארוכת הטווח, ולא רק בזו של השנה החולפת. צריכים גם לעקוב אחר רמת הסיכון בה פועלות הקופות וחברות הביטוח. כך נוכל לוודא כי התשואה לאורך שנים, שהיא התשואה הרלוונטית לחיסכון לפנסיה, היא טובה, וכך נוכל גם להבטיח עצמנו מפני חשיפת החיסכון הפנסיוני לסיכונים גבוהים מדי. נתוני סיכון יתוספו בקרוב לטבלאות TheMarker, ובכל מקרה אפשר לדרוש אותם מהיועץ בבנק.