כאשר קבוצה של משקיעים פרטיים, בראשות אדגר ברונפמן הבן, רכשה את וורנר מיוזיק מטיים וורנר במארס 2004, חשבו רבים כי היתה זו החלטה שגויה. תעשיית המוסיקה היתה בעצומו של תהליך הצטמקות, שנבע חלקית מהקלטות פיראטיות של תקליטורים וחילופי קובצי מוסיקה באינטרנט. אולם ההשקעה נראתה כאילו היא עשויה להיות רווחית. בשנה האחרונה, מכרה אפל כ-8 מיליון יחידות ממכשיר ה-iPod שלה ו-140 מיליון קובצי מוסיקה הורדו מאתר החברה ב-2004. הנתונים הללו מוכיחים שאנשים מוכנים לשלם תמורת מוסיקה באינטרנט. עתה, משהשתפר מעמדה של תעשיית המוסיקה, מתכננים בעלי וורנר מיוזיק הנפקה ראשונה לציבור באביב בגובה 750 מיליון דולר.
הדבר המדהים בהנפקה הזאת היא כמה כסף עשויים לשלשל לכיסם משקיעי וורנר מיוזיק. הללו שילמו 2.6 מיליארד דולר בעבור החברה ב-2004. בעקבות הרכישה, הכניסו המשקיעים לכיסם 350 מיליון דולר מהמזומנים של וורנר מיוזיק. לאחר מכן, הם נטלו הלוואה בגובה 700 מיליון דולר - 681 מיליון דולר מתוכם לשם החזר למשקיעים. שנה לאחר מכן עומדים המשקיעים - תומאס ה. לי, באין קאפיטל, פרובידנס אקוויטי פארטנרס וברונפמן עצמו - בהחזר כמעט מלא על ההשקעה.
הודות למצב מצוין זה, הכסף שיגויס מההנפקה יירשם רובו ככולו בשורת הרווח. על פי רישומי החברה ברשות ניירות ערך בארה"ב, מתברר שבעתיד הקרוב ישמשו המזומנים למטרות כלליות ולצמצום חובות החברה. אולם קבוצת המשקיעים היתה יכולה למשוך מזומנים בתאריך מאוחר יותר.
אף על פי שאין ספק בכך שההשקעה בוורנר מיוזיק היתה מוצלחת לחברות הפרטיות, האטרקטיוויות שלה לציבור הרחב אינה חד משמעית. הרווח התפעולי של החברה עלה מ-150 מיליון דולר לפני הפחתות ב-2003 ל-324 מיליון דולר בחודשים מארס-דצמבר 2004, אולם מרבית הגידול ברווח נבעה מקיצוץ בעלויות ולא הודות לגידול בהכנסות. וורנר מיוזיק צימצמה את כוח העבודה, מיזגה לייבלים קטנים והורידה את מספר האמנים המוחתמים בחברה.
אשר להכנסות, לא צפוי גידול בשוק התקליטורים המוקלטים בעתיד הנראה לעין. למרות הגברת האכיפה, עלו המכירות בארה"ב רק ב-1% בשנה האחרונה ובשאר המדינות יש ירידה מתמשכת. בטווח הארוך, מכירות של קובצי מוסיקה באינטרנט וההכנסות מרינגטונים עשויות להחזיר את הצמיחה לשוק המוסיקה. ואולם לשאלה כיצד המעבר ממודל עסקי אחד לאחר ישפיע על הרווחיות ואילו חברות ירוויחו הכי הרבה מכך אין עדיין תשובה ברורה.
הדרך המהירה ביותר להביא לגידול ברווחי וורנר מיוזיק לאחר הורדת העלויות היא כמובן להתמזג עם חברת EMI, חברת התקליטים הנסחרת בבריטניה. למיזוג כזה מצפה עולם המוסיקה. EMI נראית כעת במצב לא טוב, לאחר שהוציאה אזהרת רווח בפברואר, על רקע הכנסות נמוכות מהצפוי ומיזוג בין החברות עשוי להביא לחיסכון עצום בעלויות. אולם יש סיכון חוקי: הנציבות האירופית ונציבות הסחר הפדרלית האמריקאית נתנו אור ירוק למיזוג בין סוני ל-BMG בשנה שעברה, אולם במקרה זה הם יבחנו באופן קפדני יותר את המיזוג, שיוריד את מספר חברות התקליטים הגדולות מארבע לשלוש בלבד.
לוורנר יש בעיות נוספות: פרט להיותה מצוידת באיגרות חוב שדורגו כאיגרות זבל, היא סובלת מבעיות חשבונאיות שצמחו תחת ההנהלה הקודמת. ברישום שלה ברשות לניירות ערך מצוין כי לחברה יש בעיות עם שליטה פנימית על דיווחים חשבונאים וכי היא צפויה לחקירה בעניין על ידי רשויות החוק. לא ברור עדיין אם הבעיות הללו רציניות, אומרת כריסטינה פאדג'ט, בכירה בסוכנות דירוג האשראי מודי'ס, או שהן רק משקפות את מצב החברות לאחר החלת חוק סארביינס-אוקסלי בארה"ב.
השאלה אם ההנפקה הראשונה לציבור של וורנר מיוזיק תהיה הצלחה תלויה במחיר המניות. "המניות צריכות להיות מתומחרות כך שישקפו את חוסר הוודאות", אומר לורנס האוורטי, מנהל תיקים בגאבלי גלובל מולטימדיה טראסט. האוורטי אומר כי הנפקה על פי שווי שוק של 5-4 מיליארד דולר אינה בלתי סבירה. אם הבעלים של וורנר מיוזיק ישכילו לבצע הנפקה גדולה שכזאת, יהיו לכך רק שני הסברים אפשריים: או שטיים וורנר מכרה את חטיבת המוסיקה שלה במחיר מגוחך, או שמגזר ניהול הקרנות מלא בטיפשים גמורים.
אדגר ברונפמן הבן מתכנן הנפקה של 750 מיליון דולר לוורנר מיוזיק
אקונומיסט
28.3.2005 / 8:59