דו"ח של הנהלת בתי המשפט מגלה כי במדינת ישראל מתקבלות 4,000 תביעות בשנה כנגד קבלנים. בישראל נבנים בשנה בין 30 ל-40 אלף יחידות דיור. לפי הערכות, 10% מכלל הבנייה בישראל מגיעים לבית המשפט.
שמואל אבואב, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אומר, כי "אין זה סוד שישנה תופעה נפוצה ההולכת ומתעצמת של כשלי בנייה. מימדי התופעה לא כומתו עד כה, אולם ישנם נתונים מגורמים שונים המלמדים שהבעיה קיימת ומתרחבת. הסיבות המרכזיות לאי איכות בבנייה קשורות בתכנון, ביצוע וחומרים".
על פי מודל שהולך ונבנה במשרד השיכון, תחת הכותרת "עקרונות ביטוח הבנייה בישראל", התקופה הראשונה של הבנייה, תהיה באחריות הקבלן והחל מהשנה השנייה ועד השנה העשירית היא תהיה באחריות חברת הביטוח. במקרה של פשיטת רגל, מסבירים במשרד השיכון, האחריות לתיקון ליקויים תעשה על ידי חברת הביטוח כבר מהשנה הראשונה.
במשרד השיכון מסבירים, כי אחריות הקבלן לתיקון ליקויים בדירה מתחלקת לשתי תקופות: תקופת הבדק: צנרת - שנתיים. חדירת רטיבות - 3 שנים. מכונות, מנועים ודודים - 3 שנים. קילוף חיפויים בחדרי מדרגות - 3 שנים. שקיעת מרצפות בקומת קרקע - 3 שנים. שקיעת מרצפות בחניות וכו' - 3 שנים. סדקים - 5 שנים. קילופים בחיפויים - 7 שנים. כל אי התאמה אחרת, שאינה יסודית - שנה אחת. חובת התיקון הינה על הקבלן, אלא אם הוכיח שהליקוי נגרם באשמת בעל הדירה.
תקופת האחריות: הרוכש חייב להוכיח את הליקויים למשך שלוש שנים מסיום תקופת הבדק. על פי המודל המתגבש בתחום תכנית ביטוח איכות הבנייה, הקבלן הוא שרוכש ביטוח נגד ליקויי בניה. חברת הביטוח מעמידה מפקח לטובת הפרויקט והמפקח בודק ומאשר את התכנון לפני הביצוע ומעניק טופס לקבלן. הקבלן מספק את פוליסת הביטוח לרוכש הדירה ואם מתגלים ליקויים, הרוכש פונה קודם כל לקבלן. אם הקבלן מתקן, הנושא נסגר ואם הקבלן מסרב לתקן, הרוכש פונה לחברת הביטוח, וחברת הביטוח שולחת גורם מקצועי לבדיקת התביעה. אם נמצא כי הליקוי מחייב תיקון תדרוש החברה מהקבלן לבצעו. אם הקבלן מסרב לתקן אז חברת הביטוח דואגת לתיקון ומתדיינת לאחר מכן עם הקבלן.
4,000 תביעות בשנה נגד קבלנים בישראל
צלי גרינברג
28.3.2005 / 9:38