לוכדי תנינים מפלורידה תובעים 800 אלף ד' מיצחק שרם ומשרם-פודים-קלנר

מאת בן-ציון ציטרין

קבוצת חוואים מפלורידה המתמחה בציד תנינים וסחר בעורותיהם הגישה לפני כמה שבועות תביעה בסך 800 אלף דולר בבית משפט במחוז היילנדס בפלורידה. התביעה הוגשה נגד קבוצת חברות ישראליות ומנהליהם, ובראשם יצחק שרם והחברה הציבורית שרם פודים קלנר .

התובעים טוענים כי כספים שהיו אמורים להגיע אליהם במסגרת עסקה משותפת עם הישראלים, לא שולמו עד היום. לפיכך, דורשים התובעים שבית המשפט יפסוק להם פיצויים עונשיים, בנוסף להוצאות משפט וריבית. אם המשפט ייערך הוא יתברר בפני חבר מושבעים מקומי. בית המשפט רשאי לפסוק סכום פיצויים ללא קשר לגובה הסכומים שהוזכרו בתביעה.

התובעים בשם החוואים, חברות אליגייטור טריידינג וג'יי טריידינג, טוענים כי במארס 98' סיכמו על שיתוף פעולה ושיווק בלעדי עם חברת סי.סי.אף - כלל קרוקודייל פארמס אינטרנשיונל - שמאחוריה עמדו בשעתו דוברת-שרם, לטענתם. על פי ההסכם, החברה הישראלית קיבלה מהחוואים עורות תנינים לעיבוד ולשיווק בלעדי באירופה. לטענת החוואים, בניגוד להסכם, שותפיהם לא דיווחו להם באופן שוטף על התקדמות המכירות ולא העבירו להם את חלקם מההכנסות, שנקבע על 51%. התובעים מעריכים כי הסכומים המגיעים להם מסתכמים בכ-800 אלף דולר.

לדברי התובעים, הקשר בינם לבין חברת דוברת-שרם נוצר ב-1997, כאשר נציג של סי.סי.אף, צבי פרידמן, הגיע לפלורידה כדי לרכוש מהם סחורה. לטענתם, מאחר שלפרידמן היה רקורד שלילי, החוואים סירבו לעשות איתו עסקים. אחרי שהובהר להם שדוברת-שרם חברו למיזם משותף עם פרידמן וסי.סי.אף, וניתנה להם חוות דעת חיובית על שרם ואהרון דוברת, הם נאותו להתקשר איתם בהסכם בלעדיות. נציגיהם של דוברת-שרם בעסקה היו אהרון מוזס ואדם פרנס.

במחצית השנייה של 1999 החלו החוואים לפעול כדי לקבל את כספם ממכירת העורות באירופה. אחרי שלא הצליחו ליצור קשר עם שרם הם שלחו לו, באמצעות נציגם, ג'יי וילסון, מכתב התראה ובו הזהירו כי אם לא יקבלו את חלקם ממכירת העורות שעובדו במפעל באיטליה הם יתבעו גם אותו באופן אישי. לטענתם, שרם התעלם מפנייתם.

שרם שוהה בחו"ל ולא ניתן היה לקבל את תגובתו. בנובמבר 1999, הגיב שרם למכתב התראה ששלח אליו וילסון: "אינני מכיר את כותב המכתב. מעולם לא היו לנו עסקים איתו. אם הוא רוצה לתבוע - שיתבע ואנו נגיב בהתאם". שרם אמר אז כי מדובר בפעילות של חברת דוברת-שרם הפרטית, שאינה קשורה לחברה הציבורית, וכי הפנייה נועדה להפעיל עליו לחץ. לדבריו, הכתובת האמיתית להגשת התביעה היא החברה האיטלקית ומנהליה הנוכחיים, שאינם קשורים כלל בו ובקבוצתו.

התובעים מנמקים את תביעתם נגד שרם-פודים-קלנר, בכך שהיא יורשת למעשה של חברת דוברת-שרם, וכי שרם הוא דמות בכירה בחברה. כתב התביעה נמסר לשרם ולחברה בישראל במאי. החברה לא דיווחה עד כה על התביעה.