הרכוש היהודי בפולין ערב השואה נאמד ביותר מ-30 מיליארד דולר

דו"ח מקיף שנערך בהזמנת ממשלת ישראל אומד את שוויו של הרכוש היהודי בפולין ערב מלחמת העולם השנייה ביותר מ-30 מיליארד דולר; הדו"ח יידון בישיבתה הקרובה של ועדת השרים להשבת רכוש יהודי, שבה חברים שרי החוץ, האוצר, התפוצות, המשפטים והפנים. ל"הארץ" נודע כי משרד החוץ מתנגד למעורבות ממשלתית מוצהרת בפעולות להשבת שווי הרכוש היהודי במזרח אירופה, בנימוק שהדבר עלול להביא לפגיעה קשה ביחסי החוץ של ישראל עם מדינות אלה.



דו"ח אומדן שווי הרכוש היהודי בפולין הושלם בימים האחרונים. בהכנתו השתתפו גורמים מקצועיים ממשרדי ממשלה השונים, כמו גם גורמים מן הסקטור העסקי ומן הארגונים היהודיים. מעבר לסקירה מפורטת על היקפו, שוויו ומעמדו המשפטי של הרכוש היהודי בפולין ערב המלחמה, מציע הדו"ח גם דרכי פעולה לממשלה.



הדו"ח הוכן עבור ועדת השרים לגיבוש מדיניות ממשלתית להשבת רכוש שהיה בבעלות יהודים ברחבי העולם, שבראשה עומד השר לענייני תפוצות וירושלים, נתן שרנסקי.



הוועדה הוקמה ב-2003 בעקבות הצעת השר שרנסקי ומייד לאחר הקמתה מונה צוות היגוי בין-משרדי, בראשות יועצו של שרנסקי לענייני רכוש יהודי, אהרון מור, כדי להציג לוועדה דו"ח שנתי על מצב הרכוש היהודי בעולם המאמצים הנעשים להשבתו.



בחודשים האחרונים הופיעו בפני צוות ההיגוי מספר רב של מומחים, ובהם היסטוריונים, משפטנים ונציגי ארגונים יהודיים שעסקו בהשבת רכוש; כמו כן נעזר הצוות במידע שהתקבל מארכיונים של גופים שונים בישראל ובפולין, ובהם ארכיון יד ושם והקרן לשימור המורשת היהודית בפולין.



לפי כותבי הדו"ח, שוויו הריאלי של הרכוש היהודי הפרטי בפולין ערב המלחמה גבוה מ-30 מיליארד דולר; אומדן זה אינו כולל את הרכוש הקהילתי, שכלל כמה אלפי מבני ציבור שהיו בבעלות הקהילות היהודיות בפולין ערב המלחמה. גורם המעורב בעבודת הוועדה ציין כי 10% מתושבי פולין ב-1939 היו יהודים. לדבריו, "בקרב שישה וחצי מיליון היהודים שחיו בפולין, היו עשירים רבים. היהודים שלטו בתעשיית הנפט והטקסטיל והחזיקו בנדל"ן יקר באזורים מרכזיים". הרכוש של יהודי פולין הוחרם לאחר פרוץ המלחמה וכיבוש פולין על ידי צבאות גרמניה הנאצית וברית המועצות, ולאחר סיום המלחמה על ידי השלטון הסובייטי.



אתמול דיווח העיתון "מעריב" על הצעת חוק חדשה שאישרה ממשלת פולין, המאפשרת ליורשיהם של יהודי פולין לקבל פיצוי בסך 15% משווי הרכוש של קרובי משפחתם שאיבדו את רכושם בפולין בזמן המלחמה ואחריה. מחברי הדו"ח הממשלתי מעריכים כי רק לחלקים מזעריים מן הרכוש היהודי בפולין יימצאו יורשים, מכיוון שיותר מ-90% מיהודי פולין מתו בשואה; לפיכך יהיה צורך למנות ארגון כלל יהודי שיוכר כבעלי הרכוש מטעם העם היהודי, כפי שנהוג בגרמניה.



גורמים שיעצו לוועדת ההיגוי בעבודתה אמרו אתמול ל"הארץ", כי להערכתם חייבת ישראל לפעול בנושא השבת שווי הרכוש היהודי כבר בשנים הקרובות, מכיון ש"אחר כך יהיה מאוחר מדי"; ואולם נציג משרד החוץ בוועדה טען כי ישראל תיטיב לעשות אם תימנע מנקיטת פעולות בנושא - ותשאיר את הפעולה לארגונים יהודיים כמו הקונגרס היהודי העולמי או איל"ר (הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש).



במשרד החוץ סבורים כי השבת הרכוש היא נושא רגיש ביותר מבחינת החברה הפולנית, ומציינים את המתיחות הרבה השוררת בין גרמניה לפולין סביב תביעות רכוש אפשריות של גרמנים שגורשו מפולין. שגריר ישראל בפולין לשעבר, שבח וייס, סבור לעומת זאת כי יש חובה מוסרית לפעול להשבת הרכוש היהודי לבעליו החוקיים; "אני לא חושב שהפולנים ינתקו את היחסים בגלל סוגייה מוסרית כזאת", אמר, "מה גם שבקרב האליטה בפולין יש בהחלט מודעות לנושא והכרה בצורך לתקן את הדברים".