נמשכה הצעת החוק להרחבת סמכויות ביה"ד הרבניים

הצעת חוק ממשלתית שנועדה להרחיב את סמכות בתי הדין הרבניים נמשכה היום (שלישי) ממליאת הכנסת שם היתה אמורה לעלות לאישור סופי. זאת, בעקבות יוזמה של ח"כ יולי תמיר (עבודה), שטענה בין השאר כי הצעת החוק נוגדת את ההסכם הקואליציוני עם העבודה משום שהיא מפרה את הסטטוס קוו.



מחר בבוקר ייערך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בניסיון למצוא פשרה בין לשון החוק למתנגדיו, בהם תמיר וח"כים משינוי. גם גורמים מקצועיים במשרד המשפטים מתנגדים ללשון החוק כפי שאושר בשבוע שעבר בוועדת החוקה.



הצעת החוק, שעליה דווח לראשונה השבוע ב"הארץ", קובעת שבית דין רבני בישראל יהיה מוסמך לדון בתביעת גירושים של בני זוג יהודים - גם אם רק אחד מהם מתגורר בישראל או ששניהם אזרחים ישראלים החיים בחו"ל. כיום ניתנת סמכות זו לבתי הדין רק אם שני בני הזוג חיים בישראל. הסמכות המורחבת תחול במקרים שבני הזוג נישאו בטקס דתי ולא התגרשו גירושים אזרחיים בחו"ל. היא תתקיים גם במידה שמקום מושבו של הצד הנתבע הוא בישראל, או שתובע הגירושים מתגורר בישראל לפחות שנה.



מתנגדי החוק מעוניינים אמנם להרחיב את סמכות בתי הדין - אבל רק כדי לאפשר להם לכפות גט על בעלים סרבנים שמתגוררים בחו"ל, סמכות שאינה ניתנת לבתי הדין הרבניים בחו"ל. תמיר מקווה שתימצא פשרה שתאפשר להחיל את סמכות בתי הדין בחו"ל רק כדי לעזור לעגונות או מסורבות גט.



הצעת החוק כפי שאושרה בוועדת החוקה מרחיבה את הסמכות לגירושים ככלל, ומעוררת חשש שלא רק שלא תסייע לעגונות, אלא אף תגדיל את מספרן. זאת, משום שגברים יוכלו לעלות לישראל ולהגיש תביעת גירושים כדי לאלץ את נשותיהם לבוא בעקבותיהם ולהתדיין עמם בבית דין רבניים - גם אם הן אינן דתיות ונישאו בטקס דתי מסיבות של מסורת. במקרים כאלה, נשים יהיו חשופות לסחטנות ותקועות שנים בלא יכולת להתגרש בהליך אזרחי או דתי.