בג"ץ: חוק השבות חל גם על מי שהתגייר ב"גיורי קפיצה" בחו"ל; ישי: זה אסון

העתירה נדונה מזה שש שנים בבית-המשפט העליון, שבמהלכן עברה עמדת משרד הפנים תהפוכות רבות.



כבר לפני כעשרה חודשים פסקו השופטים בהחלטת ביניים כי חוק השבות חל גם על מי שעבר גיור אחרי ש"עלה" לישראל וקבע בה את מקום מושבו. עם זאת, בית המשפט הותיר אז בלא מענה את התשובה לשאלה שבמחלוקת: האם הכרה כזאת תינתן גם לגיור לא-אורתודוקסי שנעשה בישראל.

לצורך כך, ומאחר שבשנות הדיון בעתירה השתנתה עמדת המדינה כמה פעמים, ביקשו השופטים מהמדינה להודיע להם מה עמדתה המעודכנת. עמדה זו הוגשה בנובמבר האחרון, והתברר שהמדינה עדיין מסרבת להכיר בגיורים קונסרווטיוויים ורפורמיים שנעשו בישראל לצורך הכרה על-פי חוק השבות. המדינה גם סירבה להכיר ב"גיורי קפיצה", וטענה כי אם המתגייר לא "הצטרף לקהילה" היהודית בחו"ל שבה נערך הגיור, הרי לא מדובר ב"גיור חו"ל" אמיתי.

ההחלטה היום ניתנה בעתירותיהם של 17 תיירים ועובדים זרים ברישיון, המתגוררים בישראל שנים רבות בסטטוס "זמני". הם למדו לקראת הגיור בישראל, ואת הגיור עצמו עברו בחו"ל. העתירות הוגשו ב-1999 באמצעות עו"ד הרב אורי רגב, ניקול מאור-סנטר ושרון טל מהמרכז לפלורליזם יהודי.



את דעת הרוב בהחלטת הביניים ובהחלטה היום כתב ברק עצמו, ומשמעות פסיקתו סימנה שינוי בתוכן המושג "עלייה" לישראל - מפעולה פיסית של יהודי העובר להתגורר בישראל, לפעולה רעיונית של הצטרפות לעם היהודי.