האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה: הירידה באבטלה עדיין אינה מבטאת שינוי במגמה

הירידה בשיעור האבטלה בשנה האחרונה - מ-10.9% ל-9.9% - אינה מרגשת את האגודה הישראלית ליחסי עבודה: "הירידה הקלה בהיקף האבטלה, לרמה של 9.9%, עדיין אינה משמעותית ואינה מבשרת על שינוי מגמה". כך אומרים פרופ' יצחק הרפז, יו"ר האגודה וחבר סגל באוניברסיטת חיפה, וחברי הנהלת האגודה, ד"ר עוזר כרמי, מומחה ליחסי עבודה ומרצה בקריה האקדמית קרית אונו, וד"ר רובי נתנזון, יו"ר המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי.



לדבריהם, דרושה מעורבות פעילה של הממשלה בשוק העבודה, על מנת להגדיל את היקף התעסוקה ואת שיעור ההשתתפות בכח העבודה במשק, באמצעות תוכנית לאומית כוללת להגדלת התעסוקה. "מן הראוי כי במוקד תוכנית כזו יעמדו תמריצים להעסקת מובטלים ואוכלוסיות מיוחדות לתקופה מוגבלת, לצד עידוד ההשקעות במשק".



הרפז, כרמי ונתנזון מזכירים כי עיקר הירידה בשיעור האבטלה נובעת מעלייה במספר המועסקים במשרות חלקיות, אשר רבים מהם מעוניינים להשתלב במשרות מלאות והסכימו להעסקה חלקית מחוסר ברירה. חלק מהמועסקים אף משתכרים פחות משכר המינימום. "בנוסף, שיעור ניכר מהירידה בהיקף האבטלה נובע מאמצעים מלאכותיים ולא מגידול בביקוש לעובדים במשק, כמו הקשחת מדיניות הקצבאות ודמי האבטלה, עונתיות וכן מהעובדה שמחפשי רבים ירדו ממצבת הבלתי מועסקים בגלל ייאושם ממציאת מקום עבודה".



לדבריהם, ההנחה הרווחת באוצר, לפיה כוחות השוק יפתרו בעצמם את בעיית האבטלה, היא בלתי מציאותית במצב השורר כיום במדינה. "המדיניות הכלכלית בה נוקט האוצר איננה כוללת צעדים מספיקים בתחום עידוד הצמיחה, הגדלת היצע מקומות עבודה משמעותיים לטווח ארוך והגברת ההשקעות בשירותים חברתיים, כגון חינוך ובריאות, שיש להם השפעה ישירה ועקיפה על שוק העבודה. על הממשלה להגדיר יעד אבטלה בדומה ליעד הגירעון, לקבוע מדיניות לאומית בתחומי ההכשרה המקצועית, ההשמה והתעסוקה ולטפל טיפול אינטנסיווי בקבוצות חלשות במיוחד בחברה".