דו"ח בנק ישראל לשנת 2004 מגלה כי התשואה בשנה החולפת שהשיג על ההשקעה של יתרות המט"ח של ישראל הסתכמה ב-1.7%, זאת בעוד שב-2004 נחלש הדולר מול מרבית המטבעות הדומיננטיים, בעיקר בשל הגירעון ההולך ותופח של הכלכלה הגדולה בעולם.
השער היציג של הדולר נקבע ביום האחרון של 2004 ברמה של 4.308 שקל, זאת לעומת השער היציג של הדולר ביום האחרון של 2003 שנקבע ברמה של 4.379 שקל. כלומר במהלך 2004 נחלש הדולר מול השקל בשיעור של כ-1.6%.
למרות התשואות הנמוכות שהשיג בנק ישראל בשנה החולפת עדיין היכה הבנק את נקודת היחס (benchmark) שנקבעה ברמה של 1.67%. המשמעות של נקודת היחס היא כי השקעה חסרת סיכון של יתרות המט"ח של ישראל היתה מניבה תשואה של 1.67% כשפעילות ההשקעה הנוספת של בנק ישראל הניבה תשואה עודפת למדינה בשיעור של 0.03%.
כיצד נקבעת נקודת היחס של בנק ישראל? בבנק מסבירים כי השאיפה לרמות סיכון נמוכות במיוחד היא זו שהנחתה את הבנק בבחירת אפיקי ההשקעה שלו. בחינת תנודתיות יתרות מטבע החוץ של ישראל על פני השנים מאז 1995, מול התשואות שהניבה השקעת יתרות המט"ח של המדינה אינן שונות מהותית מנקודת האיזון שקבע בנק ישראל בכל שנה.
המשמעות של הדברים היא שבנק ישראל בחן את רמות הנזילות הנדרשות לו ומהן גזר את יתרת מטבע החוץ שעומדת לרשותו. בשל רמות הנזילות הגבוהות שעליהן אמור לשמור בנק ישראל, הושקעו יתרות מטבע החוץ באפיקים חסרי סיכון קצרי טווח שמהן נגזרת התשואה.
בנק ישראל השיג תשואה של 1.7% על ניהול יתרות המט"ח של המדינה
ניצן כהן
5.4.2005 / 18:39