ב-2004 הצליחה תדירגן להפוך ליצרנית של פורד ופורש. "פורד מעניינת במיוחד, כיוון שזו חדירה ראשונה שלנו לארצות הברית אחרי אירופה. אנחנו משרתים גם לקוחות יוקרתיים כיגואר ופורש, שנותנים סקס אפיל לחברה", אומר המנכ"ל דן שמשינס. הצמיחה של החברה מתוכננת לעבור דרך מקורות עצמיים ורכישות בחו"ל. המקורות העצמיים הם הרחבת הפעילות עם לקוחות קיימים, תוך הצעת מגוון מוצרים והשתלבות בפיתוח מוצרים חדשים עם מחלקות ההנדסה של יצרניות הרכב. לפורד ופיז'ו לדוגמה, הציעה תדירגן אגן שמן המותאם למנועים של כמה דגמי רכב, פתרון שאמור להוזיל עלויות ייצור והרכבה ליצרנית הרכב. "ההזמנה הגיעה מפיז'ו, אבל הייצור מגיע גם לפורד", אמר שמשינס. להצעה ההנדסית היה עוד ערך מוסף גבוה, מלבד המכירות. "כשפורד שמעו שאנחנו חברה מוסמכת על ידי פיז'ו, זה הקל עלינו לקבל את ההסמכה מפורד", הוסיף שמשינס.
שלב נוסף בצמיחה של תדירגן מבוסס על תוכנית למיזוגים ורכישות. החברה במגעים לרכישת מפעל בצ'כיה או במקום אחר במזרח אירופה. הרכישה אמורה להגדיל את מכירותיה בכ-25 מיליון יורו או 12 מיליון יורו, בהתאם למפעל שיירכש. הרכישה, אם תתממש, תיצור לראשונה מפעל ייצור שני לתדירגן שיהיה הראשון בחו"ל. בחברה אומרים, שלתדירגן אין מגבלה כספית ברכישה, כיוון שבנוסף ל-50 מיליון השקלים שבקופתה, ביכולתה לגייס הון בשוק באמצעות מכירת מניות, אם יתעורר צורך בכך. אבל הרכישה לא תתבצע במחיר שאינו כדאי כלכלית. "לא תהיה רכישה בכל מחיר, ותנאי יסוד לרכישה יהיה שליטה בחברה הנרכשת, כך שניתן יהיה לבצע איחוד מלא, תפעולי וחשבונאי בין החברות", מוסיפים בתדירגן.
בנוסף בוחנת תדירגן אפשרות להקמת מפעל בסין, שהפך שוק יעד חשוב גם ליצרניות הרכב בעולם. אלה מתכננות להקים בה מפעלי ייצור, וספקים שלהן שיהיו קרובים, ייהנו מהזמנות. שוק הרכב הסיני נמצא בחיתוליו, והוא טומן בחובו הבטחה גדולה ליצרניות הרכב. באירופה מייצרים 15 מיליון כלי רכב חדשים בשנה, ואילו בסין מגיע הייצור לכ-3 מיליון בלבד. לדברי שמשינס, החברה עשויה להתחיל בייצור בשלב מאוחר יותר גם בצפון אמריקה, בקנדה או במכסיקו, כדי להיות קרובה לשוק האמריקאי.
רצפת הייצור בתדירגן כוללת מכלולים המורכבים מתנור התכה, מכונת ייצור ורובוט המתאם ביניהם. האלומיניום המגיע במטילים מותך בתנור, עובר לתבניות מוכנות במכונת הייצור ומוצא מהן על ידי זרוע רובוט שמקררת אותו. באולם סמוך הופך המוצר הבסיסי למכלול באוטומציה כמעט מלאה בתהליך עיבוד שבבי והרכבה. מכלול הייצור עולה 2-1 מיליון דולר. מרכז העיבוד עולה 350 אלף דולר בממוצע. בתדירגן תשעה מכלולי ייצור ועשרה מרכזי עיבוד. אולמות הייצור מאווררים ונקיים. החברה מייצרת מעל מיליון פריטים בשנה.
תדירגן פועלת בשוק עולמי יציב יחסית, ולכן תחזיות הצמיחה שלה לטווח ארוך מבוססות על כך שלא תהיה קריסה בענף. גם את הסיכון של תלות בלקוח יחיד היא פועלת לפוגג. ב-2004 למשל, מחצית מהייצור שלה הופנה לג'נרל מוטורס וכ-35% לפיז'ו. ב-2006 היא מתכננת לייצר 35% לג'נרל מוטורס, כ-20% לפיז'ו ולהגדיל את מכירותיה לפורד.
הייצור השנתי העולמי הוא 60 מיליון כלי רכב פרטיים, שפירושם מעל טריליון דולר מכירות. החלק הארי שלו, כ-75% , הוא ייצור במיקור חוץ, כלומר לא נעשה על ידי יצרניות הרכב עצמן, אלא על ידי ספקים שלהן. השימוש באלומיניום כתחליף לברזל ברכב נמצא בעלייה, בגלל משקלו הנמוך יחסית, המאפשר לרוכש הרכב חסכון באנרגיה. חלקו של האלומיניום ברכב עומד על 140 ק"ג. המגנזיום אומנם נחשב מתכת קלה יותר לתעשיית הרכב, אך בשלב זה משקלה ברכב מגיע לכ-4 ק"ג, כך שהיא אינה מסכנת את מעמדו היציב של האלומיניום.
איך הפך ישי דוידי את תדירגן מכישלון לחברה בשווי של 270 מיליון דולר
אורה קורן
6.4.2005 / 8:37