אלי אוזן ויצחק גולדנברג נחקרו בימים האחרונים ברשות ני"ע בקשר לקריסת נגה

בעלי השליטה של נגה אלקטרוטכניקה לשעבר, אלי אוזן ויצחק גולדנברג, נחקרו בימים האחרונים ברשות ניירות ערך בנוגע להוצאות כספים מהחברה הציבורית לפני קריסת הקבוצה. גולדנברג ואוזן לא נעצרו עד כה על ידי הרשות, והם מתייצבים לחקירות על פי דרישת האחרונה.



אתמול פורסם ב-TheMarker כי רק כעת, שנתיים וחצי לאחר קריסת קבוצת נגה, החלה רשות ניירות ערך בפעולות גלויות של תפיסת מסמכים במסגרת חקירה שמנהלת הרשות בדבר נסיבות קריסת הקבוצה.
על חקירת הרשות ניתן היה ללמוד גם מבקשה שהגיש אתמול המנהל המיוחד של קבוצת החברות של נגה, עו"ד צוריאל לביא, לביהמ"ש. בבקשה מציין לביא כי התבקש ע"י רשות ני"ע לוותר על החסיון עו"ד- לקוח החל בין החברות של הקבוצה שבפירוק לבין עורכי הדין שהיו לחברות אלו בטרם הקריסה, כדי שאלו יוכלו להעביר לרשות לצורך חקירתה חומרים על מצב החברות לפני הקריסה. שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך, נעתרה לבקשתו של לביא.



קבוצת נגה קרסה בספטמבר 2002 כאשר החברה פנתה לבית המשפט בבקשה להקפאת הליכים בגין חובות של למעלה מ-820 מיליון שקל. הבקשה הוגשה לאחר שבראשית אותו חודש פירסמה החברה דו"ח מיידי מיוחד בו הודיעה כי ביקשה מתן ארכה לפרסום התוצאות הכספיות של החברה בשל הפסדי ענק של כ-60 מיליון שקל, שצפויים למחוק את ההון העצמי של החברה.



להודעה זו קדמה פרישתו של הדירקטור החיצוני, אלי פסח, בסוף חודש אוגוסט 2002. פסח גילה במכתב ההתפטרות שלו בפעם הראשונה את מצבה האמיתי של החברה. במכתבו הוא כתב אז: "מזה כחודש ימים, זמן קצר בלבד מרגע שרכש את מניות השליטה ממשפחת אוזן, מציג המנכ"ל ובעל המניות העיקרי בחברה - מר יצחק גולדנברג - מסר לפיו חלה החמרה קשה במצבה הכספי של החברה, מצב שונה בצורה מהותית ממה שהוצג עד כה לדירקטוריון וכפי שהשתקף בדו"חות הכספיים. עד לאותו מועד לא נמסרה לי כדירקטור כל אינדיקציה להרעה משמעותית במצב החברה".



פסח חשף עוד כי הדירקטוריון התבקש לאשר בדחיפות עסקה במסגרתה יימכר הרוב המכריע של נכסי הקבוצה לחברה שאוזן הוא בעל מניות בה. המדובר באותה עסקת פיצול עסקים שביקשו שני בעלי השליטה לבצע כך שאוזן ירכוש את פעילות הנדל"ן תמורת 86 מיליון שקל באמצעות חברות שבשליטתו, ואילו גולדנברג יישאר עם נגה אלקטרוניקה (נגאל :ת"א) ונגה טכנולוגיות (נגטכ :ת"א) תמורת 26 מיליון שקל. על קיומה של העסקה דיווחה נגה לבורסה ב-23 ביוני 2004.



עוד ציין פסח כי בדו"ח של מבקר הפנים של החברה, רו"ח אילן חייקין, שהתפטר מאוחר יותר, הוא הציג לדירקטוריון מצב של מצוקה תזרימית וכן העברות כספים מהותיות שלא נידונו ולא אושרו בדירקטוריון - בכלל אלה תנועות כספיות מול בעלי שליטה.



כאמור, כמה ימים לאחר מכן נכנסה החברה להקפאת הליכים תחת הנאמן, עו"ד צוריאל לביא ממשרד ליפא מאיר. מאוחר יותר, כשהנסיונות למכור את הנכסים כשלו, עברו החברות בקבוצה להליכי פירוק המתנהלים עד היום.



עו"ד יובל נחמני, המייצג את אוזן בהליכים הפליליים, אמר היום בתגובה כי "לפני כשלוש שנים ביקש אוזן להיפרד מקבוצת נגה. הסכם הפירוד דווח מראש לציבור, לבורסה, לבנקים, ולרשות ניירות ערך, ולא הובעה לגביו כל הסתייגות מצד הגורמים האמורים. בהתאם להסכם, העביר מר אוזן לקבוצה תשלומים בסך של כ-13 מיליון שקל, בתמורה לרכישת עסקי הנדל"ן.



ברור, אפוא, כי באותו זמן סבר מר אוזן שעסקי החברות איתנים. קריסת הקבוצה אירעה לאחר הפירוד, ולאחר שמר אוזן חדל להיות בעל שליטה בחברות, וגרמה לו הפסדים כלכליים הנאמדים בעשרות מליוני שקלים, אותם הוא תובע כיום מהמפרק. שלוש שנים נדרשו לרשות ניירות ערך כדי לזמן את מר אוזן לחקירה, כאשר במקביל מוגשת לבית המשפט בקשה מטעם המפרק ובתיאום עם הרשות. הואיל ולמר אוזן אינטרס ראשון להביא לגילוי האמת בפרשה, הוא שיתף פעולה באופן מלא, ומסר את כל המידע שבידו".