היום שאחרי המכרז: כיצד ייראו פניו של ערוץ 2?

סוכן האמנים בועז בן ציון רגוע. בן ציון הוא מנהלם האישי של אמנים ושדרים כמו יאיר לפיד, אלי יצפאן, מיקי חיימוביץ', אלי פיניש, מריאנו אידלמן, קובי מידן, אסי כהן, יעל בר זהר ורבים אחרים. "בין 3 ל-4 זכיינים אין הבדל מבחינתי, ואני כולל בספירה הזו גם את ערוץ 10 כי גם שם יש ללקוחות שלי פרנסה מצוינת והזדמנויות להשתלב", הוא אומר. "יש עדיין אותו מספר של ימים בשבוע ואת החלל הזה צריך למלא באנשים שיודעים להביא רייטינג. טאלנטים טובים תמיד ימצאו עבודה, כולל כותבים ומפיקים מוכשרים - ואלה שיש להם סוכנים טובים גם לא יצטרכו להוריד מחירים. לא יקרה מצב שבו ליאיר לפיד או לאילנה דיין לא תהיה עבודה".



על השאלה כיצד מבטיחים את עצמם אותם טאלנטים בחוזים הקיימים ליום שאחרי המכרז, בן ציון מעדיף לא לענות. "אני לא רוצה ללמד אף אחד איך להתמודד עם משברים כאלה. אם הם לא ידעו מה לכתוב בחוזה בזמן, אז שילמדו בדרך הקשה".



לטאלנטים כנראה באמת שאין מה לדאוג, אבל מה יעשו 300-150 עובדים בתעשיית הטלוויזיה שיפוטרו ביום שאחרי המכרז? הבכירים בענף מסכימים כי כאן טמונה הבעיה העצובה ביותר של המכרז. במיוחד כאשר מביאים בחשבון שסביב אותם עובדים שכירים יש עוד מאות עובדי פרילאנס, נותני שירותים וספקים - ובסך הכל קרוב ל-1,000 איש שיאבדו מקור פרנסה. "זאת דרמה אנושית שלדעתי לא חשבו עליה מספיק ברשות השנייה", מגדיר אחד ממנהלי הזכייניות את המשבר במונחי טלוויזיה.



"את האנשים הטובים ינסו לגנוב מיד אחרי ההכרזה, ושאר האומללים ירוצו בשוק ויחפשו עבודה", מעריך בכיר אחר. "מי שיסבול מזה בעיקר יהיו עובדי טלעד אם הם יפסידו, מכיוון שרוב עובדי האולפן וההפקות שלהם גרים בירושלים. זו היתה הגאווה של טלעד במכרז והקלף החזק שלה, אבל אם הם מפסידים זה אסון לעובדים: או לעקור עם המשפחה והילדים לתל אביב או לחפש עבודה אחרת".



סמירה טוען שברשות השנייה ערים למצוקת עובדי ענף הטלוויזיה. "לזכייניות שיישארו יהיו יותר ימי שידור ולכן תוך זמן קצר רוב העובדים ייקלטו במקומות עבודה אחרים. במקרה ששתי זכייניות נסגרות, צריך לזכור שנכנסת זכיינית חדשה שתקלוט עובדים רבים. אני בטוח שלא נגדיל את מעגל האבטלה במשק".



מנהלי הזכייניות שעצביהם מרוטים גם כך בימים אלה, כועסים מאוד למשמע הדברים. "סמירה שוכח שלפני שהכריזו שיהיה מכרז על ערוץ 2 הם טענו שזו נקודת זמן טובה להתייעלות ושלא צריך כל כך הרבה הנהלות ועובדים באותו תחום. הם רק שכחו שמאחורי ההתייעלות הזאת יש מאות משפחות. כל אחת מהזכייניות, למשל, כבר שידרה בעבר שלושה ימים בשבוע. האם עכשיו היא תגדיל את מצבת העובדים לרגל אותם שלושה ימי שידור או אפילו ארבעה ימים? ברור שלא. מי צריך עוד מחלקת שיווק למשל? מי צריך עובדי מינהלה? מחלקות תכנון ומחקר? כל אלה הן פונקציות שקיימות ואין צורך להגדיל אותן. גם תוכניות של אחרים לא בטוח שיקנו - בשביל מה? הרי הרשות דרשה שנגיש לוח שידורים ל-14 חודשים קדימה, והכל כבר סגור בחוזים".



רוני קורן-דינר