וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כספונט של ליפמן צפויה לפרוש 300 מכשירי כספומט חיצוניים תוך מספר חודשים

יורם גביזון

7.4.2005 / 8:12

החברה שבשליטת ליפמן צפויה להיות הנהנית העיקרית מהחלטתו של המפקח על הבנקים לאפשר להם להגדיל את כמות הכספומטים ולגבות על כך עמלות; עלות מכשיר כספומט לבנקים היא 20 אלף דולר ועלות התחזוקה שלו 2,000 דולר לחודש; העמלה הצפויה ללקוח - 4 שקלים



יואב להמן, המפקח על הבנקים בבנק ישראל, התיר שלשום לבנקים להציב מכשירים אוטומטיים נוספים למשיכת מזומנים, מחוץ למכשירים הקיימים בסניפים שלהם, ולגבות על השירות עמלה לפי שיקול דעתם. הבנקים יחויבו להפעיל גם בעתיד את המכשירים המוצבים כיום בסניפיהם, בהם יישאר מחיר השירות כפי שהיה עד כה.



ההחלטה התקבלה לאחר שהפיקוח על הבנקים מצא שמספר המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים (ATM), הידועים בשמם הגנרי "כספומטים", נמוך משמעותית בישראל מהמקובל בעולם המערבי. המחסור בכספומטים, שמתבטא במספר המכשירים למיליון איש, חמור יותר בפריפריה.



בנק ישראל מייחס חלק מכשל השוק לעצמו שכן הבנק הטיל פיקוח על מחיר השירות והפך את הספקתו לבלתי כדאית. עד שלשום היו הבנקים רשאים לגבות על שירות משיכת המזומנים רק עמלת שורה - 1.21 או 1.28 שקל, ולא היו רשאים לגבות כל עמלה אחרת תמורתו. בנק ישראל פנה למפקחת על המחירים במשרד התמ"ס, כדי שזו תוציא מפיקוח את העמלה על משיכת מזומנים ממכשירים שאינם מוצבים בסניפי בנק או בסמוך לו.



ניסיונו של הבנק המרכזי לפתור את הבעיה ייטיב בראש וראשונה עם חברת כספונט שבשליטת חברת ליפמן (80%), בנק דיסקונט (10%) וחברת כ.א.ל (10%). בנק ישראל התיר לבנק דיסקונט להציב מכשירים מחוץ לסניפי הבנקים באמצעות חברת כספונט, ואישר גם לחברת ש.ב.א - שירותי בנק אוטומטי - המפעילה כיום 116 מכשירים מסוג זה מחוץ לסניפי הבנקים - לגבות עמלה בחלק מהם. במקביל תפעל גם ש.ב.א להגדיל את מספר המכשירים שלה.



יצחק אנג'ל, מנכ"ל חברת ליפמן שמתמחה בפיתוח ושיווק מסופים לקריאת כרטיסי אשראי וכרטיסים חכמים, ומוסי כץ - מנכ"ל חברת כספונט - מסבירים את כשל השוק שיצר עבור כספונט הזדמנות עסקית להגדיל את הכנסותיה ולגוון את מקורותיה. לדברי כץ, לשעבר בכיר בש.ב.א, מספר מכשירי הכספומט בישראל הוא 1,300 - כלומר 220 מכשירים למיליון איש, בהשוואה ל-644 מכשירים למיליון איש במערב אירופה ו-1,300 בצפון אמריקה. יתרה מזו, מספר המכשירים בארץ נמצא במגמת ירידה בשל סגירת סניפי בנקים, כחלק מתהליכי התייעלות.



כץ מציין שעלות מכשיר כספומט לבנקים היא 20 אלף דולר ועלות התחזוקה שלו 2,000 דולר לחודש. היות שמספר המשיכות הממוצע במכשירי הכספומט הוא 6,000 עד 7,000 לחודש, ברור שהפעלת מכשירי הכספומט אינה כדאית; עובדה שמסבירה מדוע מספר המכשירים נמוך בהשוואה למדינות מערביות, למרות שמספר המשיכות הממוצע לאדם אינו שונה מהממוצע המערבי.



יצחק אנג'ל מציין שהתוכנית העסקית של כספונט היא לפרוש 300 מכשירים בתוך כמה חודשים. לדבריו החברה מחזיקה בחוזים חתומים על חלק ניכר מהמכשירים המיועדים לפרישה מיידית, כאשר אסטרטגיית השיווק שלה תתבסס על יצירת ביקוש. אנג'ל מסביר שהחברה תוותר בשלב הראשון על הקמעונאים הקטנים ותתמקד ברשתות שיווק, תחנות דלק, מיני קניונים, אוניברסיטאות ומקומות מרכזיים, במטרה לנצל את העובדה שכספונט היא הראשונה שמציעה מוצר חלופי ולהשתלט על המיקומים המובחרים.



לדברי אנג'ל כספונט חתמה על הסכם עם קבוצת דור אלון להציב את מכשירי ה-ATM בסניפי רבוע כחול ובתחנות הדלק של החברה, בין היתר בכביש חוצה ישראל. אנג'ל מסביר שהכספונט הוא מוצר שונה מהותית מהמוצר של הבנקים וש.ב.א. לדבריו, המכשיר של כספונט, המבוסס על מסוף הנורית 6000 מתוצרתה, מספק שירותים קמעונאיים נוספים כגון מכירת זמן אויר למכשירי טלפון ניידים במסלול של תשלום מראש, ומכירת תלושי הנחה לרשתות שיווק. עלותו של המכשיר נמוכה ב-80%-90% מעלותו של מכשיר בנקאי, ועלות החזקתו נמוכה גם היא מזו של הכספומט.



המודל העסקי של כספונט מתבסס על החכרת המכשיר לבית העסק תמורת דמי שימוש חודשיים, וגביית עמלה תמורת כל עסקה. בית העסק יגבה מהלקוח שימשוך מזומנים עמלה תמורת השירות על פי שיקול דעתו. על פי סקר שוק שביצעה כספונט ניתן לגבות עמלה של עד כ-4 שקלים. גובה העמלה שהנשאלים בסקר הסכימו לשלם השתנה בהתאם למרחק מהכספומט הקרוב ביותר.



לגבי השאלה המטרידה מבחינתה של כספונט - האם גם במציאות יהיה הישראלי הממוצע מוכן לשלם 4 שקלים עבור השירות - מזכיר כץ שהניסיון של כביש 6 מלמד שהישראלי מוכן לשלם עבור שירות, ומעריך שכך יהיה גם במקרה של כספונט. לדברי אנג'ל נקודת האיזון של מפעיל ה-ATM תהיה ב-600 משיכות בחודש - כך שככל הנראה מדובר בדמי שימוש חודשיים של כ-2,400-2,200 שקל שישלם העסק לכספונט. מספר המשיכות הממוצע במכשיר בנקאי הוא 6,000-7,000 לחודש, ובנוסף ישלם המפעיל לכספונט 10% מהעמלה שיגבה. תשלום זה ישמש את כספונט לתשלום לבנק דיסקונט עבור סליקת העסקה והפקדת הסכום בחשבון הבנק של בית העסק.



אנג'ל וכץ מעריכים שמספר המשיכות לא יהיה גורם עיקרי בכדאיות הצבת המכשיר מבחינת בית העסק. לדברי כץ התמריץ המרכזי הוא דווקא הסטטיסטיקה של השימוש במכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים בבתי עסק בארה"ב. הוא מציין ש-15%-40% מסכום המשיכה בפאבים ובמסעדות למשל, נשאר בבית העסק באמצעות רכישה על ידי הלקוח שביצע את המשיכה, כך שערך מוסף של הצבת המכשיר בבית העסק, שעשוי להפוך אותו לכדאי גם אם מספר המשיכות לא יגיע ל-600 בחודש, הוא הגדלת תנועת הקונים באמצעות הכנסת לקוחות פוטנציאליים נוספים שיבקשו להשתמש בשירות משיכת המזומנים.



בתי העסק צפויים ליהנות גם מהגדלת השימוש במזומן על חשבון אמצעי תשלום אחרים - על פי נתוני בנק ישראל 23% מהעסקות בכרטיסי אשראי נעשות בסכומים של עד 50 שקל - מעבר למזומן עשוי לשפר את תזרים המזומנים של בתי העסק ולהקטין עבורם את עלות הטיפול בכסף.



"כיום פוקדים נציגי ברינקס את סניפי הרשתות הקמעונאיות 3 פעמים בשבוע ולהערכתנו, באמצעות הכספומט, ניתן יהיה להקטין את התדירות" אומר כץ. יצחק אנג'ל אינו מוכן להתייחס לפוטנציאל ההכנסות של כספונט, אולם לדבריו יש מקום ל-5000 מכשירים אוטומטיים נוספים בישראל כדי להגיע ליחס של מכשירים למיליון איש הדומה ליחס האמריקאי.



"סביר מאוד להניח שהרבה לפני סוף 2005 יצטרף

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully