וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רשויות החוק נגד מנהלי התאגידים בארה"ב: רוב הסיפורים אפילו לא מגיעים לתקשורת

חיים הנדוורקר

11.4.2005 / 8:57

אלן פוטרפאס, עו"ד פלילי בתחום הצווארון הלבן, אומר ל-TheMarker: "מה שקוראים בעיתונות הוא קצה הקרחון"; "מנהלים מבינים היום יותר מאי פעם שהרשויות עוקבות אחר כל מה שמתרחש. בעיקר גדולה הרגישות בתחומי ניירות הערך כמו הסתרת מידע מהציבור", הוא מספר



מנהלים בכירים בארה"ב נמצאים היום, יותר מאי פעם, תחת מתקפה של רשויות החוק. ברנרד אברס, המנכ"ל לשעבר של וורלד.קום, הורשע באחרונה בהונאת בעלי המניות של החברה בסכום של 11 מיליארד דולר. האנק גרינברג - המנכ"ל האגדי של חברת הביטוח AIG - אולץ להתפטר מתפקידו כתוצאה מאי סדרים בחברה.



והיד עוד נטויה. ריצ'ארד גראסו, יו"ר הבורסה של ניו יורק, נמצא תחת לחץ להחזיר כ-200 מיליון דולר שלקח לעצמו כשכר ובונוסים - והדיון בעניינו צפוי להגיע לערכאות. קנת ליי וג'פרי סקילינג מראשי אנרון ממתינים למשפטם. כך גם ריצ'ארד סקרוסי, המנהל לשעבר של הלתסאות' ודניס קוזלובסקי מטייקו, הממתין למשפט החוזר שלו. האם חקירות אלו נגד מנהלים בכירים בארה"ב מלמדות על תופעה רחבה יותר, או שמדובר במספר מקרים קטן שרשויות החוק החליטו להתמקד בהם למען יראו וייראו?



אלן פוטרפאס, עורך דין פלילי בתחום הצווארון הלבן, העובד בתחום כבר 17 שנה, אומר כי מדובר בתופעה רחבה. "בעצם מה שקוראים בעיתונות הוא רק קצה קצהו של מה שמתרחש בשטח. מערכת אכיפת החוק בארה"ב פועלת בשנים האחרונות במלוא המרץ נגד הפרות חוק מצד מנהלים בכירים וזוטרים. יש כל כך הרבה פעילות משפטית בתחום שרובה המכריע בכלל לא מגיע לאמצעי התקשורת. הידיים של עורכי הדין הפליליים בתחום הצווארון הלבן מלאות בעבודה".



לכאורה נראה כי התפוצצות בועת ההיי-טק גרמה לרשויות החוק בארה"ב לנקוט יד קשה כלפי המנהלים באמריקה, אך פוטרפאס אומר שזה התחיל מוקדם יותר. "עוד במחצית השנייה של שנות התשעים העבירו הרשויות והתביעה הנחיות לתת עדיפות לטיפול בתחום הצווארון הלבן. הם הבינו שקיימות התרחשויות לא תקינות, בהיקף נרחב, בתחום הזה. במשרדי התובעים הגדילו את מחלקות הצווארון הלבן. ואותו הדבר עשה גם האף.בי.איי. בהגדילו את מספר הסוכנים המתמחים בתחום. ההנחיה למצות את הדין עם עבריינים היא החלטה חשובה, משום שהמשאבים מוגבלים ויש לתת סדרי עדיפויות.



"אחרי התפוצצות בועת האינטרנט נוצר זעם רב בציבור והקונגרס הפעיל לחץ לטפל בפרשיות שגרמה לאובדן סכומי עתק לציבור המשקיעים. רשויות החקירה והתביעה היו במצב בו הן יכלו לתרגם את הלחץ הזה לחקירות ותביעות והתוצאה היתה גידול מרשים בתפוקה שלהן - יש היום פי שלושה או ארבעה יותר תביעות בתחום הצווארון הלבן, בעיקר על רקע המסחר בבורסה, ממה שהיה לפני עשר שנים. התביעות מטפלות הן בצמרת החברות, אבל גם בדרגים הרבה יותר נמוכים.



"90% מהמקרים המובאים לפני בתי משפט פדרליים מסתיימים בהסדר בין התביעה לבין ההגנה. מבחינתם של הנאשמים זה טוב, שכן הם לא רוצים להיחשף בציבור בצורה מביכה. גם לחברות יש אינטרס לסגור עניינים מחוץ לכתלי בית המשפט, שכן הדבר האחרון שהן רוצות הוא העמדה לדין של החברה עצמה - הקנסות שיוטלו על חברה במהלך משפט שכזה יכולים להיות ענקיים והחברה עשויה לאבד את רישיון הפעילות שלה ובסופו של דבר להיסגר. זה הרי מה שקרה לארתור אנדרסן ולכן חברות מעדיפות לסגור עניינים בהסדר, תוך תקווה לקבל עונש קטן".



דווקא בימיו של ג'ורג' בוש הרפובליקני, ידיד עולם התאגידים, מערכת התביעה מאוד מקשה את ידה כלפי מנהלים.



זה התחיל עוד בימיו של ביל קלינטון, אבל בוש ממשיך בקו הזה. למרות הפתיחות שלו לעולם העסקים, לאחר התפוצצות הבועה היה לחץ כל כך גדול מצד הציבור כך שלא היתה לו היכולת לפעול אחרת מאיך שפעל.



האם תרבות הניהול של עולם התאגידים האמריקאי השתנתה בעקבות פעילות אכיפת חוק זו?



עולם התאגידים האמריקאי הפנים את מה שמתרחש. מנהלים מבינים היום יותר מאי פעם שהרשויות עוקבות אחר כל מה שמתרחש. בעיקר גדולה הרגישות בתחומי ניירות הערך כמו הסתרת מידע מהציבור, מסחר פנים במניות ומניפלציות חשבונאיות. בחברות רבות הקימו, או חיזקו את המחלקות שתפקידן לבדוק שהחברה מתנהלת על פי החוק. מנהלים מבינים היום שהם נתפסים כאחראים אישית למתרחש בחברה, ועובדי מחלקות הביקורת, ובכלל זה עורכי דין, מבינים שיש להם מחויבות לבדוק אם החברה פועלת על פי חוק. אם הם מגלים חריגות הם חייבים לדווח על כך לגורמים פנימיים וחיצוניים. אם לא יעשו כך, הם יכולים לסכן את עצמם מבחינה משפטית - ברמה האישית.



מנהלים ועורכי דין שעובדים בעבור החברה מבינים כיום יותר מתמיד שאסור להם לעצום עיניים למתרחש בה. זוהי תופעה מאד חיובית עבור שוק ההון ובעלי המניות.



התביעה הכללית חוקרת הרבה חברות ומוצאת ראיות על סמך דואר אלקטרוני פנימי של החברה. האם יש שינוי בדרך בה אנשים מתנהגים כאשר הם כותבים אי מיילים?



יש היום יותר זהירות בכתיבת אי מיילים. עם זאת, כאשר הרשויות יוצאות לחקירה, דבר ראשון הן מבקשות גישה לכל האי מיילים של החברה. מה שאנשים כותבים לפעמים באי מיילים הוא לא ייאמן. אני הייתי ממליץ לאנשים ומנהלים לחשוב פעמיים לפני שהם כותבים אי מיילים. תכתבו את האי מייל כאילו הוא יופיע מחר בבוקר בעמוד הראשון של ניו יורק טיימס.



מה שורש הרע בתרבות עולם התאגידים שנחשפה?



אנחנו מדברים על עולם שהמוטיווציה שלו היא לעשות הרבה כסף. כאן באמריקה יצרנו את הקפיטליזם במיטבו, אבל כאשר המוטיווציה היא לעשות כסף בלא לבחון בדרך את ההיבטים המוסריים נוצרות בעיות. צריך להבין - המנהלים עצמם יושבים בכיסאם לתקופות מוגבלות ומודעים לכך שהם ימשיכו בתפקידם כל עוד המניה של החברה תמשיך לעלות. כאשר המניה עולה הם מנסים לקבל מהחברה כמה שיותר כסף, ואז כאשר יש חדשות רעות, חלקם מבקשים להצניע אותן, כי הם לא רוצים שהמניה תיפול.



זה מה שקרה עם תרופת הוואיוקס כאשר החברה לא חשפה את הסיכונים שהתגלו בה. המנהלים נמצאים במצב של קונפליקט קבוע. הם צריכים לחשוף את כל המידע אבל מצד שני זה עלול לפגוע במחיר המניה. כדי להעלות את המניה בכמה סנטים יש מנהלים שמוכנים לעשות דברים בעייתיים כמו זיהום הסביבה והסתרת מידע מהציבור.



יש מקרים בהם המניה לא עולה בקצב מהיר אבל שכר הבכירים מזנק כלפי מעלה.



עולם התאגידים האמריקאי נותן היום במקרים לא מעטים משכ

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully