בנק דיסקונט חויב לשלם 6.1 מיליון שקל ל-DSSI על עיכוב בשחרור מניות DSI משיעבוד

שופט ביהמ"ש המחוזי בירושלים, יוסף שפירא, קבע לאחרונה כי בנק דיסקונט ישלם ל-DSSI סכום של 6.16 מיליון שקל כפיצוי על הנזקים שנגרמו לחברה כתוצאה מעיכוב בשחרור מניות חברת DSI - אז חברה נסחרת בבורסה - שהיו משועבדות לבנק.



DSSI היא חברת אחזקות הנסחרת בבורסה בניו יורק ואשר נשלטת על ידי מייסדה והיו"ר שלה, גורג' מורגנשטרן. עד שנת 1999 החזיקה DSSI, בין השאר, בגרעין השליטה בחברת טאוור, ומורגנשטרן שימש במקביל כיו"ר החברה. בסוף שנת 1999 היא מכרה את אחזקותיה בחברה לשותפתה - החברה לישראל של האחים עופר.



ראשית הסיפור בסוף שנת 1997, כאשר DSSI, בעלת השליטה בחברת DSI שנסחרה באותה עת בבורסה בישראל, ביקשה לשחרר חלק ממניות DSI שהיו משועבדות לטובת בנק דיסקונט לשם הבטחת אשראי עבור חברה אחרת של DSSI - חברת עתיר.



DSSI, שרצתה לסחור במניות DSI, ביקשה מדיסקונט לשחרר את השיעבוד ולהעביר את המניות לבנק הפועלים, וזה התנה את השחרור בהפקדת 100 אלף דולר שהופקדו על ידי DSSI בסוף אפריל 1998.
למרות הפקדת הסכום, השהה הבנק את שחרור המניות, ולמרות פניות של DSSI הוא ביקש באוגוסט 1998 לקבל מהחברה אישור לפיו נושאי המשרה בחברה, בהם מורגנשטרן, רשאים לתת הוראות בשמה. לאחר שאישור שכזה הוצג בפני הבנק, הוא דרש אישור נוסף בדבר זכויות החתימה בחברה ולאחר שגם זה התבצע, הסכים הבנק לשחרר את המניות בסוף חודש נובמבר 1998.



בעקבות זאת הגישה DSSI, באמצעות עו"ד יואל סילבר, תביעה כנגד הבנק לביהמ"ש המחוזי בירושלים. בתביעה טענה החברה כי הבנק עיכב ללא הצדקה את שחרור המניות, ולכן גרם לה נזקים כספיים כבדים הן מירידת ערך מניית DSI באותה עת, אותו אמדה החברה בכ-3.5 מיליון דולר, והן מאובדן רווחים מהאפשרות לבצע עסקה חלופית, כפי שהתכוונה החברה לעשות.



אותה עסקה, כך נטען, היתה לרכוש מניות נוספות של חברת טאוור, דבר שלטענתה היה מניב לה באותה עת בה עוכבו המניות רווח של 1.5 מיליון דולר. מטעמי אגרה, התביעה הוגשה על סכום של 1.5 מיליון דולר.



שופט ביהמ"ש העליון, אדמונד לוי קובע כי על פי הראיות הקיימות בתיק, הבנק הוא זה שהתרשל בשחרור המניות והציג לחברה דרישות מופרכות אשר מעלות תהייה האם הימנעותו מלהעביר את המניות לא נבעה ממניעים אחרים. השופט החזיר את התיק לביהמ"ש המחוזי, שידון בטענותיה של DSSI לגבי הנזקים שנגרמו לה עקב התנהגות דיסקונט בפרשה. התביעה המקורית הוגשה על סכום של 1.5 מיליון דולר.



התביעה נדחתה בתחילה על ידי ביהמ"ש המחוזי בירושלים, אך הפסיקה נהפכה בבית המשפט העליון שקבע כי הבנק השהה שלא כדין ובחוסר תום לב את הסרת השיעבוד ממניות DSI, וכי עליו לדעת כי "שיהוי בהסרת שיעבוד על פי דרישת לקוח עלול להיות כרוך בנזק". נזק זה יכול שיהיה ירידת ערכן בתקופת העיכוב, או מניעה ממנו לעשות בהן שימוש.



ביהמ"ש החזיר התיק למחוזי לבדוק את הנזקים להם טענה DSSI, כאשר הוא לא פסל אפשרות כי גם מניעת רווח מרכישת מניות טאוור תיחשב כנזק של החברה. למרות זאת, בביהמ"ש המחוזי נקבע כי סכום ההפסד שספגה DSSI הוא רק בגין איחור בשחרור המניות משיעבוד ובסכום של כ-8 מיליון שקל, כאשר אין לפצותה בגין מניעת רווח מעסקת רכישת מניות נוספות בטאוור, שכן לא הוכח בוודאות סבירה כי עסקה שכזו היתה אמורה להתבצע.