החבר'ה מיער פונטנבלו

פונטנבלו



שתי טירות יש בפונטנבלו. אחת מהמאה ה-16 שנבנתה בימי המלך פרנסואה ה-1, והאחרת מודרנית. טירה שהיא מותג, מזכוכית ובטון, במיטב המסורת האדריכלית של אמצע המאה הקודמת. ובין שתי הטירות משתרע יער רחב ידיים, יער פונטנבלו המקסים, שפושט ולובש צבעים בהתחלף העונות. במעבה היער נהגו מלכים ואצילים לצוד שועלים, אווזי בר וארנבות ולסעוד את לבם בבשר הציד סביב שולחנות ארוכים. לטירה המודרנית קוראים אינסאד (Insead) - בית הספר הבינלאומי למינהל עסקים, וגם בו עונת הציד בעיצומה: ציידי מוחות של מיטב החברות הבינלאומיות פושטים על הקמפוס.



מדי ערב מתקיימים קוקטיילים ומצגות. כולם, כמו במסיבות של פנויים/פנויות, מחפשים. הסטודנטים, שאו-טו-טו מסיימים את הלימודים, תרים אחר מקום עבודה חדש ומתגמל היטב ואילו הציידים מנסים לצרף לשורותיהם את הבוגרים המבריקים ביותר.



טירת פונטנבלו שוכנת שעה נסיעה דרומית לפאריס. סביבה נבנתה עיירה פרוורית זעירה, מסוגננת ומנומנמת, שהפכה לאטקרציה תיירותית המושכת אליה מדי יום אוטובוסים עם תיירים מכל העולם. התיירים מסיירים בטירה, מצטלמים על המדרגות המפורסמות, בחברת הטווסים בגן, מתפעלים מהמזרקה הביזארית המעוטרת בכלבים משתינים, וממשיכים הלאה. מסביב לפונטנבלו מפוזרים כמה כפרים קטנטנים, זהים למראה: רחוב ראשי, בתי אבן עתיקים, כמה חנויות, כנסייה אחת עם פעמון ושעון, וזהו בערך. סגנון החיים השליו והפסטורלי עומד בניגוד גמור להמולה הקוסמופוליטית שרוחשת בבניין הראשי בקמפוס באינסאד.



באינסיאד אפשר למצוא הודים, סינים, יוונים, פורטוגלים, אנגלים, אמריקאים, ספרדים, פולנים, רוסים, צרפתים, ערבים וישראלים. בין 10 ל-15 ישראלים מסיימים מדי שנה, בשני מחזורים, אחד ביולי והאחר בדצמבר, את לימודי המוסמך במינהל עסקים (MBA) באינסאד. בימים אלה מתבשרים מועמדים חדשים כי התקבלו ללימודים שיתחילו בספטמבר הקרוב. בנוסף יש באינסאד גם תוכנית לימודים לדוקטורט (Phd) וכן תוכניות מתקדמות שונות למנהלים בכירים (EMBA). לפני חמש שנים הוקם קמפוס נוסף, בסינגפור, ויש סטודנטים מפונטנבלו שלומדים חלק מהזמן בסינגפור.



לפני ארבע שנים נוצר שיתוף פעולה עם בית הספר האמריקאי למינהל עסקים "וורטון" שבמסגרתו מתקיימים חילופי סטודנטים, חילופי פרופסורים, וכן שיתוף פעולה במחקר ובתוכנית המנהלים.



הראשון בעולם מחוץ לאמריקה



אינסאד נוסד ב-1957, אחרי ההכרזה על כינון השוק המאוחד, כקונסורטיום של כמה חברות תעשייתיות שנציגיהן מכהנים גם היום במוסדות שונים של בית הספר. בעל החזון היה פרופסור אמריקאי ממוצא צרפתי, בוגר הרווארד, הגנרל ג'ורג' פ' דוריו. הרעיון היה לחנך ולעצב דור חדש של מנהלים בעלי אוריינטציה בינלאומית, והגוף הבינלאומי ביותר באותם הימים היה אירופה. זה לא מנע מהמייסדים ליצור שיטה חדשה ומהפכנית שהביאה בחשבון כבר אז את הגלובליזציה המואצת וייחדה בכך את אינסאד מבתי הספר האחרים למינהל עסקים. לאינסאד יש מאפיינים ייחודיים נוספים. משך הלימודים הוא שנה במקום שנתיים (חמישה סמסטרים בני חודשיים כל אחד); גילם הממוצע של הסטודנטים הוא 29, וחלקם כבר נשואים ובעלי משפחות; ודרישות הקבלה מגוונות ובלתי שגרתיות: ניסיון של חמש שנים לפחות בעבודה, ידיעת שלוש שפות, והכי חשוב - אישיות רב-תחומית ולא בנאלית. המנהל שייצא מאינסאד, אומרים שם, הוא טיפוס לא מכופתר ולא מעונב. הוא טייל בעולם, התוודע לתרבויות רבות, חווה מפגשים מרחיבי אופקים, עסק בתחביבים מאתגרים, יהיה פתוח לרעיונות יצירתיים, וניחן במעוף.



לעומת זאת, הוא לא חייב להיות כלכלן צמרת או מהנדס מבריק. הרקע שלו יכול להיות בכל תחום, בתנאי שיעבור את המבחן הפסיכומטרי בציון גבוה. 703 הוא הציון הממוצע. בתוכנית הלימודים כלולות כל התיאוריות המוכרות במינהל עסקים, בתוספת עבודה מעשית בקבוצות מעורבות, כשכל משתתף מביא לקבוצה את התרבות הניהולית מארץ מוצאו. האינטראקציה הזאת מייצרת ערך מוסף גבוה לחוויית הלימודים. באירופה יש שלושה בתי ספר נחשבים למינהל עסקים שמתחרים זה בזה על הבכורה: אינסאד, לונדון ביזנס סקול, ו-IMD בלוזאן שבשוויץ. כל כמה חודשים נערכים בעיתונות הכלכלית סקרים שונים שמדרגים את בתי הספר. אינסאד שמר במשך תקופה ארוכה על המקום הראשון באירופה, או בהגדרה מחמיאה יותר: הראשון בעולם מחוץ לארה"ב. האירופים מדברים על אינסאד בנשימה אחת עם הרווארד. הסטודנטים מחולקים במשך השנה לקבוצות עבודה המורכבות מבני לאומים רבים, שמדברים ביניהם באנגלית למורת רוחם של הצרפתים


לא בטוח שכך רואים את זה האמריקאים. בסקר שנערך בכתב העת "ביזנס וויק" בנובמבר האחרון מצא עצמו אינסאד במקום השלישי בעולם. הסיבה: תלונות סטודנטים על הגוף בקמפוס שאמור לעזור להם למצוא עבודה בסיום הלימודים.



"סטודנטים תמיד, בכל בית ספר בעולם, מתלוננים על הגופים האלה שלא מוצאים להם עבודה", אומר הדיקן, פרופסור לאנדיס גבל, פרופסור לכלכלה מפנסילווניה שמלמד באינסאד מ-1992. "זה קורה במיוחד כשהשוק חלש. האמת שההבדלים בין בתי הספר המובילים מזעריים ושינויים קטנים בשקלול גורם כזה או אחר יכולים להוריד את הדירוג. אנחנו היינו מעדיפים להיות תמיד ראשונים".



הלימודים באינסאד תובעניים מאוד: כל יום, מבוקר עד ערב, כולל סופי שבוע וחגים. אבל לא רק בלימודים עוסקים שם. אחד המרכיבים המשמעותיים בהווי אינסאד הוא חיי החברה - ארוחות ערב, מסיבות ושבועות לאומיים. אביטל אליאסוב, בן 31, בוגר משפטים וחשבונאות מאוניברסיטת ת"א, סיים את הלימודים בשנה שעברה והתקבל לעבודה בחברת ייעוץ יוקרתית בלונדון. הוא נשוי ואב לילד בן שלוש. "אתה כל היום כמעט נמצא בבית הספר", הוא מספר, "אתה חי את חוויית הלימודים. בארץ זה לא מתאפשר בגלל שאתה תמיד לחוץ, רץ מהר הביתה או לעבודה. חוץ מהלימודים יש מסיבות, אתה פוגש אנשים מ-60 מדינות, יוצר חברויות מאוד חזקות. זה כמו איזה גיבושון בצבא שאחריו נשארים לך חברים לכל החיים, זה בערך הסיפור".



במחזור הראשון שסיים