וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שכיר או עצמאי? לא החשבונית קובעת

תומר ריטרסקי

17.4.2005 / 18:13

פיצויי פיטורים ותנאים סוציאליים הם לא נחלתם הבלעדית של עובדים שכירים; גם אם עבדתם כ"קבלן עצמאי" ובאמצעות חשבוניות - זה לא אומר שהמעסיק יכול לקפח אתכם



מאת עו"ד תומר ח. הנריק ריטרסקי



כדאי לדעת: אם העסקתם עובד שלכם על תקן "קבלן עצמאי" תמורת חשבוניות מס וחשבתם ש"פיצויי פיטורים" או "תנאים סוציאליים" לא יגיעו ללקסיקון שלכם - ייתכן מאוד שטעיתם. אם עבדתם תמורת חשבוניות במשך שנים, כדאי לדעת שלא המעמד מול שלטונות המס הוא הקובע את היחסים ביניכם לבין ה"מעביד" וייתכן שאתם זכאים לפיצויי פיטורים נכבדים, כמו גם לתנאים נוספים הנובעים מיחסי עובד-מעביד.



בשאלת מעמדו של אדם כעובד שכיר או כמפרנס עצמאי, נקבע לא פעם כי אין להגיע לכלל מסקנה, אלא על פי מכלול הסממנים והעובדות הנותנים, במצטבר, תמונה כוללת ושלמה. על כן, התוותה הפסיקה "מבחן מעורב", אשר המרכיב הדומיננטי בו הוא "ההשתלבות במפעל".



בית-הדין הארצי לעבודה קבע כבר כי, "הלכה למעשה נוקטים בתי הדין ב'מבחן מעורב' כל אימת שעליהם להכריע בסוגיה אם פלוני הוא 'עובד' אם לאו, תוך שימת דגש חזק על מבחן ההשתלבות".



מבין הסממנים והעובדות הנוספים, יכריעו בין היתר: "אופיו האישי של העיסוק, הכפיפות, הכוח לשכור עובד, וחשוב מזה - לפטרו, מיהו המספק את כלי העבודה, צורת ניכוי מס ההכנסה והתשלומים לביטוח הלאומי ולמס ערך מוסף, ובאותם מקרים שבהם אין כפות המאזניים נוטות לכיוון זה או אחר - כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם".



עוד נקבע כי המבחן המעורב, ובמרכזו מבחן ההשתלבות, מבוסס על איזון בין "סממנים" שונים בדבר יחסי עבודה. לשם עריכת איזון זה יש לתת ל"סממנים" השונים "משקל". זאת אפשר לעשות אם בוחנים את תכלית הקביעה. יש לבחון את המאפיינים של ההתקשרות בית הצדדים, על מנת להגיע למסקנה באשר למעמד העובד.



"מבחן ההשתלבות" בוחן לעניין זה את מידת "היטמעותו" של העובד במערך הארגוני של ה"מעביד". כך למשל, שימוש בכרטיסי ביקור של ה"מעביד" ובנייר הנושא את סמלו מול צדדים שלישיים, עשויים לשמש אינדיקציה על היותו חלק מאותו מערך.



גם כאשר לא כללה מערכת היחסים שבין הצדדים פיקוח צמוד על העובד והוא היה עצמאי בקבלת החלטות ביצועיות, עדיין אין בכך כדי לקבוע כי המדובר בעובד שכיר. במיוחד נכון הדבר אם המדובר בעובד ותיק שניתן לצפות ממנו, גם כשכיר, לקבל החלטות כאמור.



במקרה אחר, הרחיב בית הדין הארצי את פרשנותו של המושג "עובד" והחלתו על מקרים מסוימים שטרם פסק הדין לא היו רואים בהם קיומם של יחסי עובד מעביד, תוך הסתמכות על הלכה שהתווה בית המשפט העליון. זו קובעת את הפרשנות התכליתית של המושג בהתאם להוראה החוקית שבה מדובר.



נקבע כי, "העובדה ש'העבודה היא בעצם טיבה עצמאית וחופשית' אינה שוקלת כשלעצמה, אין עבודתו של רעיונאי חופשית ועצמאית יותר מעבודתו של מדען במכון ויצמן, מנהל מחלקה בבית חולים או מבקר במפעל גדול. העובדה שהמערערת נרשמה כ'עצמאית' במס הכנסה ובביטוח הלאומי וכעסק מורשה במע"מ לא תפעל אף היא לרעתה, משום שבאלה יכול ויהיה כדי לבסס מעמד, אך אין בהם כדי לקובעו או לשוללו".







באשר לשיטת הדיווח לרשויות המס (תלוש שכר או חשבוניות מס) נקבע שוב ושוב על-ידי בית-הדין הארצי לעבודה, כי אין בכך כדי לקבוע מעמד של עובד, ודבר זה נכון גם לגבי צורת התשלום, בין אם נקבעת היא לפי יחידת זמן, כמות התוצרת, השתתפות ברווחים או לפי עמלות.



באשר לפן השלילי של "מבחן ההשתלבות" יש לתת משקל לשאלה אם היתה אותה עבודה עבודתו העיקרית של העובד. עבודה לתקופות קצרות במשרות חלקיות או בעבודות מזדמנות אינה שוללת בהכרח את הגדרתו של העובד כשכיר.



בהקשר זה דן בית-הדין גם במשמעות המונח "משתתף חופשי". נקבע כי "מונח זה מבטא היבטים מסוימים של ביצוע עבודה. הדיבור "משתתף" משמעו שמבצע העבודה נטל חלק בעסקו של מקבל העבודה, אך אינו מהווה חלק אינטגרלי ממנו, זאת בשונה מעובד 'רגיל'. הדיבור 'חופשי' משמעו שמבצע העבודה בתבנית העסקה זו חופשי יותר מעובד 'מן המניין' לקבוע את היקף עבודתו, זמני ביצועה ותוכנה. הווה אומר, שחלקו של "המשתתף החופשי" במפעלו של מקבל העבודה וכפיפותו למסגרת הארגונית שונים משל 'העובד הרגיל'. לשון אחרת, ל'משתתף החופשי' רק חלק מן המאפיינים של 'עובד רגיל'".



נפסק כי כאשר עובד לא היה "חופשי" בהתקשרותו עם המעביד, במובן אשר הוגדר לגבי משתתפים "חופשיים", שתרומתם לארגון מותנית ברצונם בלבד וכאשר היה מחויב, בהתאם להסכם ההתקשרות שבין הצדדים, להקדיש רוב זמן עבודתו לקידום ענייני המעביד, אין להגדירו כ"עובד חופשי". גם העובדה שהעובד לא נטל על עצמו סיכויי רווח וסיכוני הפסד, מאחר שהוא לא עשה כל השקעה כספית בעסק, מעבר לכוח עבודתו - תגבר הנטייה להכיר בו כעובד שכיר. כך הוא גם כשהמעביד מימן בעצמו את הוצאותיו המשרדיות של העובד.







נקבע כי העבודה מהבית היא תופעת המתפתחת בזמן האחרון, בעיקר בשל מגוון האפשרויות של התקשורת האלקטרונית של רשת המחשבים, כאשר ניתן לסכם את מגמות הפסיקה בנדון:



א. מעמדו של עובד מהבית נקבע על פי המבחנים הרגילים לעניין יחסי עובד מעביד, בכל מקרה על פי נסיבותיו.



ב. קיימת נטייה להעניק משקל דומיננטי למידת העצמאות הכלכלית של העובד בבית, תוך ניסיון לאתר על מי מוטל הסיכון הכלכלי בביצוע העבודה.



אין בעובדה שהעובד ניפק חשבוניות מס, כשלעצמה, כדי לשלול את מעמדו כעובד שכיר.



בהתאם להלכה פסוקה, סימני ההיכר לזיהוי המעביד (מבין מספר מעבידים אפשריים), אשר עוצבו בפסיקה ארוכת שנים של בית דין זה, סוכמו כדלקמן:



א. כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם וכיצד הגדירו אותם.



ב. בידי מי הכח לפטר את העובד ובפני מי עליו להתפטר (מבחן בעל משקל רב במיוחד).



ג. מי קיבל את העובד לעבודה ומי קבע והסדיר את תנאי קבלתו אליה, מי משבצו במקום העבודה ומי מעבירו מתפקיד לתפקיד במערך ארגונו של המשתמש בעבודתו.



ד. מי קובע את מכלול תנאי עבודתו של העובד, לרבות את גובה שכרו ואת הנלווים לשכרו.



ה. מי חייב לשאת בתשלום שכרו של העובד.



ו. מי נותן חופשות לעובד וממי עליו לבקש את אישור חופשותיו.



ז. כיצד דווחו היחסים ל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully