רו"ח יצחק סוארי מעריך את שוויה של נשר ב-2.1-2.4 מיליארד שקל

שוויה של יצרנית המלט חברת נשר, שבשליטת כלל תעשיות , עומד על 2.1-2.4 מיליארד שקל, כך עולה מההערכת שווי לחברה שערכו רו"ח יצחק סוארי, רן בן אור, ואורי כהן, במסגרת ההערכת יחס ההמרה של מניות כלל אלקטרוניקה לכלל תעשיות, לקראת המיזוג בין שתי החברות.

ועדת השלושה מעריכה את שווי פעילות ייצור המלט ושיווקו ב-2.7-3 מיליארד שקל, ממנה הם מפחיתים את ההתחיבויות הפיננסיות נטו של נשר-600 מיליון שקל. ההערכת שווי זו מבוססת על הדו"חות הכספיים השנתיים של החברה לשנת 2000, תוך שימוש במכפיל 10 על תזרים המוזומנים הנקי המיצג של נשר. בשווי זה לא נכלל ערכם של נכסי נדל"ן בלתי פעילים אותם מתמחרת הוועדה ב-237 מיליון שקל.

בסה"כ, מתמחרת ועדת השלושה את שוויה של משאב (באמצעותה מוחזקת נשר) ב-2.3-2.5 מיליארד שקל, כששווי זה כולל את שוויין של 50% ממניות חברת התעבורה (145 מיליון שקל).

בדו"ח של סוארי, בן אור וכהן מצוין כי נשר עומדת היום בפני אי ודאות בייצור ובשיווק העתידיים.

מצד הביקוש, נתח נכבד מפעילותה הוא מול הרשות הפלשתינאית, אליה שיווקה נשר עד פרוץ האינתיפאדה כרבע מתוצרתה. לשוק זה גם פוטנציאל צמיחה גבוה ביחס לשוק הישראלי בטווח הנראה לעין.

האיום המיידי הוא מהשוק הפלשתיני

בדו"ח נכתב כי היחסים המסחריים בין נשר לרשות הפלשתנאית היו יציבים מאז כינונם (לפני כ-5 שנים), והושתתו על בסיס כלכלי. כך ניתן להסביר גם את העובדה שעד כה לא ניסו הפלשתינאים ליצור ערוצים חלופיים לייצור עצמי או יבוא מלט.

יחד עם זאת, סוארי, בן אור וכהן סבורים כי ייצור עצמי של מלט נחשב לסממן של ריבונות, כך שקיים סיכון של אובדן שוק זה, או חלקים ממנו, בשל שיקולים שאינם כלכלים גרידא.

בנוסף, מציינים השלושה כי קיים איום על המכירות לשוק הפלשתיני מכיוונה של ירדן, איום שהתחזק בעקבות סגירת עסקה, במסגרתה רכשה חברת Lafarge שליש ממניות חברת המלט הירדנית JCF. חברת Lafarge היא אחת מחברות המלט הבינלאומיות הגדולות (החברות בקרטל), כך שכניסתה לאזורנו עשויה לסמן כוונות אסטרטגיות. מבחינת נשר האיום המיידי הוא לגבי השוק הפלשתיני, כאמור.

בדו"ח מצוין עוד כי הנחת עבודה סבירה היא שחלק הולך וגדל מתצרוכת הפלשתינאים בעתיד, לא יסופק על ידי נשר.

עד לפרוץ המהומות בשטחים, רמת הביקוש למלט בשוק המקומי עמדה על 5.2 מיליון טון, ואילו רמת הביקוש בשוק הפלשתיני עמדה על 1.5 מיליון טון. כ-90%-95% מצריכת השוק סיפקה חברת נשר, שמחזור המכירות השנתי שלה הסתכם בשנת 2000 על 1.27 מיליארד שקל.

מבחינת הייצור, שני מפעלים בחיפה של נשר, שפעלו בטכנולוגיה מיושנת, השובתו בסוף השנה שעברה. בדו"ח נכתב כי נשר בוחנת אלטרנטיבות פעולה שונות, ביניהן השקעה בקו ייצור יבש נוסף (שלישי במספר) במקומם של שני הקווים שהושבתו. עלות ההשקעה בקו כזה נאמדת ב-550 מיליון שקל.