מרכז הפיתוח בישראל תרם בעבר כ-100 מיליון דולר להכנסותיה של נשיונל סמיקונדקטורס העולמית, שהשקיעה בו כ-20 מיליון דולר בשנה. צ'יאו אומר כי בווינבונד החליטו להפוך את מרכז הפיתוח ליחידה עסקית נפרדת שתנוהל בצורה אוטונומית על ידי לוי ותמשיך לקבל תקציב שנתי של 20 מיליון דולר בשנה מחברת האם.
לוי, שהוביל את עסקת הרכישה על ידי ווינבונד, אומר כי היו הצעות נוספות לרכישת מרכז הפיתוח: "בהתחלה היינו קצת מודאגים מהשוני התרבותי. התרבות הטייוואנית שונה מהתרבות האמריקאית, אליה התרגלנו תחת נשיונל. לקח לנו כמה פגישות להרגיש בנוח ולהבין שזו החלטה טובה לחברה. יש לנו הבנה גדולה של הבדלי התרבות", הוא אומר.
צ'יאו מסכים: "למדתי שצריכים להיות מאוד ברורים במה שאומרים לישראלים, אחרת הם לא תמיד מבינים. למדתי גם לקבל את חוסר הנימוס וההתפרצות לדברים בהבנה. בטייוואן ההיררכיה ברורה יותר מאשר בישראל וארצות הברית. מצד שני, יש קווי דמיון. הטייוואנים, כמו הישראלים, יותר גמישים מהאמריקאים ויודעים יותר כיצד ליהנות מהחיים. יכול להיות שהמרכז בישראל ישמש כסוג של גשר בינינו לבין התרבות האמריקאית".
צ'יאו אומר כי עלות המהנדסים הישראלים אינה מרכיב מרכזי בהחלטה לרכוש את מרכז הפיתוח: "אנחנו בודקים את היעילות שלהם ביצירת ערך. מהנדס סיני אכן זול בהרבה, אבל יוצר פחות ערך. אתה יכול לייצר פרוסות סיליקון זולות יותר, אך השאלה היא באיזה הפרש תמכור אותן כשאתה מוסיף להן גם ערך. בסין, 99% מהמהנדסים עדיין לא יוצרים ערך כמו בישראל וארצות הברית, אבל במספרים מוחלטים זה עדיין הרבה. זו הסיבה שאנחנו פועלים שם".
"העלות הגבוהה של העסקת מהנדס ישראלי משתלמת: הוא יוצר יותר ערך ממהנדס סיני"
עודד חרמוני
20.4.2005 / 10:15