בקשה לתביעה ייצוגית נגד בנק המזרחי שעילתה הוגדרה ע"י שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, עמירם בנימיני, כ"טובה וראויה להתברר במסגרת תביעה ייצוגית" נדחתה השבוע לאחר שנקבע כי התובעים הייצוגיים אינם מתאימים לייצג את הקבוצה; זאת משום שהמניע שלהם להגשת התביעה היה "הרצון לנקום בבנק והמחשבה שהגשת התביעה תשמש כ'כלי ניגוח' נגדו".
המדובר בתביעה ובקשה לאשרה כייצוגית בהיקף של 300 מיליון שקל, שהגישו לפני כשנתיים שרה וברוך לוק, באמצעות עו"ד אילן בומבך. על פי המתואר בתביעה, פתח הבנק נגד התובעים תיק הוצאה לפועל בשל חוב משכנתא, לאחר שלא עמדו בהסדר חוב בסך מיליון שקל שנחתם ב-96' בינם ובין בנם לבין הבנק. עם פתיחת תיק ההוצל"פ טען הבנק כי הלקוחות הפכו להיות "לקוחות משפטיים" והחלו להופיע בחשבונם חיובים שכונו "גזברות" או "יומן" והסתכמו בכ-12 אלף שקל.
התובעים טענו כי חיובים אלו אינם אלא עמלות מוסוות או תשלומים ללא אסמכתא, שנגבו שלא כדין ותבעו את השבתם. בבקשה נטען כי התובענה מתייחסת לכ-50 אלף חשבונות שמנהל הבנק.
במהלך הדיון התקבלה תגובת סגן המפקח על הבנקים, מרדכי פיין, לפיה בנק אינו רשאי לגבות מלקוח עמלה שאינה מפורטת בלוח העמלות של הבנק. לדבריו, הסכומים נשוא התביעה אינם מהווים עמלה, אלא חיובים בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. לדבריו בהתאם להוראה שהוציא המפקח על הבנקים, אסור לבנקים לגבות אותם, כל עוד לא נפסקו על ידי בית המשפט או ההוצל"פ.
הבנק טען בתגובה כי תובענה ייצוגית אינה הדרך המתאימה להכרעה במחלוקת. זאת בנימוק שסכום התביעה של כל לקוח עומד על 12 אלף שקל, ומאפשר לו להגיש תביעה אישית. תביעה ייצוגית נועדה "0לצרף תביעות בסכום קטן שאיש לא יטרח להגישן".
בסופו של דבר התרשם השופט בנימיני כי לתובעים יש עילה ראויה נגד הבנק, המעלה לדבריו סוגיות חשובות הראויות להתברר במסגרת תביעה ייצוגית. זאת בהתבסס על הטענה לפיה הבנק מטעה לכאורה את הלקוחות המשפטיים בכך שהוא רושם בחשבונותיהם חיובים המכונים "יומן" או גזברות" בגין הוצאות שהוציא ואשר לא אושרו על ידי רשות שיפוטית, והם אף זכאים לעתור לביטול חיובים אלו.
עוד ציין השופט כי ברור שגודל הקבוצה מצדיק הגשת תובענה ייצוגית, כאשר הוכח לכאורה כי החיובים נשוא התביעה נוגעים למספר לא מועט של לקוחות המוגדרים כ"לקוחות משפטיים".
ואולם, לדברי השופט הוא הגיע למסקנה כי התובעים אינם ראויים לניהול התובענה ומטעם זה בלבד יש לדחות את הבקשה להגישה: "מן הראיות שהובאו עולה חשש ממשי שהתובענה הייצוגית הוגשה ממניעים זרים. המבקשים, המונעים על ידי בנם גבריאל, שואפים להשיג לעצמם בעצם הגשת תובענה ייצוגית זו טובת הנאה אישית הכרוכה בהסדרת חובם לבנק, שהביא למימוש המשכנתא הרובצת על ביתם", נכתב בהחלטה.
לדברי השופט, הוא התרשם כי לא החיובים הם שעמדו בבסיס התביעה, אלא "הרצון לנקמה בבנק, והמחשבה שהגשת התביעה תשמש כ'כלי ניגוח' נגדו ותביא להפעלת לחץ עליו להתפשר עם המבקשים בעניינם האישי".
עם זאת, לדברי השופט, התוצאה לפיה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נדחית רק משום שהמבקש אינו יכול לייצג בצורה הולמת את הקבוצה - איננה תוצאה משביעת רצון. בנימיני הפנה בהחלטתו לסעיף 8 בתזכיר הצעת חוק תובענות ייצוגיות, המאפשר במקרה כזה לבית המשפט לצרף תובע אחר שייכנס בנעלי התובע המקורי, במקום לדחות את הבקשה.
עוד קבע כי גם לפי המצב המשפטי הנהוג כיום, למפקח על הבנקים נתונות מלוא הסמכויות לדרוש מהבנק להתחייב שלא לפעול בדרך המהווה עבירה לפי חוק זה. הוא הורה להעביר את החלטתו לשניים וציין כי "עניין זה נותר, איפוא, לשיקול דעתם".
בנימיני החליט שלא להטיל על התובעים הוצאות מאחר שהם "תרמו בעצם הגשת הבקשה לליבון נקודות חשובות הנוגעות לכלל הלקוחות המשפטיים".
בתגובה מסר עו"ד אילן בומבך כי בכוונתו לערער לביהמ"ש העליון: "למעשה כל העילה המשפטית שלנו התקבלה. הנימוק של ביהמ"ש לגבי זהות התובע תמוה מכיוון שברור שרק מי שיש לו עניין אישי עם הבנק ירצה ולהגיש תובענה ייצוגית. גם אם הוא מעוניין שתהיה לו תמורה כספית הרי זו מהות התובענה הייצוגית, אין בכך פסול. לא היתה כאן נקמה מצד התובעים אלא רצון לפצות על העוול שנעשה להם ולאלפי לקוחות נוספים". (א 1465/03)
ביהמ"ש: נקמה אינה סיבה מספיק טובה להגיש תביעה ייצוגית מוצדקת
ענת רואה
21.4.2005 / 8:32