וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הלך לעולמו הנשיא השביעי של מדינת ישראל עזר ויצמן

יואב שטרן

24.4.2005 / 21:50

ויצמן מת בביתו בקיסריה בגיל 81, כשכל משפחתו לצדו; לפני כחודשיים אושפז ויצמן בעקבות דלקת ריאות קשה וזיהומים אולם שוחרר לפני כעשרה ימים מבית החולים לאחר שמצבו השתפר



עזר ויצמן, נשיא מדינת ישראל לשעבר, מת הערב (ראשון) בביתו בקיסריה בגיל 81. כל בני משפחתו היו לצדו בעת מותו.



מצבו הבריאותי של ויצמן השתפר לאחרונה והוא שוחרר לפני עשרה ימים מהמחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים רמב"ם בחיפה. הנשיא לשעבר אושפז לפני כחודשיים בעקבות דלקת ריאות קשה וזיהומים.



ויצמן נולד ב-1924 בתל אביב, ולאחר מכן עברה משפחתו לחיפה. אביו יחיאל, אגרונום יליד פינסק, היה צעיר אחיו של הנשיא הראשון של ישראל, חיים ויצמן. יחיאל ויצמן כיהן כסגן מנהל המחלקה המנדטורית לחקלאות ולדיג, ובמסגרת תפקידו היה עליו לעבור ולהתגורר בעיר עכו. משפחתו היתה המשפחה היהודית היחידה בעיר הערבית, וכעבור כמה שנים עברה המשפחה לחיפה. כאשר החל יחיאל ויצמן לעבוד במגזר הפרטי השתפר המצב הכלכלי של המשפחה. ויצמן הצעיר, אחותו יעל והוריו, היו נוהגים לצאת לחופשות בחו"ל. אחד היעדים המועדפים עליהם היה העיר בירות.



השתייכותו של עזר ויצמן למשפחת חיל האוויר אפשרה לו להיות מעורב בכל כך הרבה מאורעות בתולדותיה של מדינת ישראל. בן 34 התמנה ויצמן למפקד החיל, וכיהן בתפקיד שמונה שנים, שהיו שנים קריטיות עבור החיל. ויצמן במידה רבה ליצירת היתרון האיכותי העצום של חיל האויר על פני החילות של המדינות השכנות לישראל. שנה אחרי עזיבתו את החיל, בהיותו בתפקיד ראש אגף המבצעים, התפקיד מס' 2 בצה"ל של אותם ימים, פרצה מלחמת ששת הימים שבה שיחק החיל תפקיד מכריע. ויצמן הביא איתו אל תפקידו את הניסיון של מי ששרת בחיל האוויר המלכותי של בריטניה במלחמת העולם השניה - במצרים ובהודו. כשחזר ארצה בתום חמש שנות שירות, היה מראשוני "שירות האוויר", שהתפתח לימים לחיל האוויר של צה"ל. הוא היה מפקד טייסת הקרב הראשונה של צה"ל, שהיתה מורכבת מארבעה מטוסים בלבד. ב- 1952 עבר קורס פו"מ של חיל האוויר הבריטי. הוא זוהה עם הספיטפייר השחור, סמלו המסחרי. "כעבור זמן מה הקשר שלך עם המטוס חדל להיות קשר פיסי בלבד, הוא נעשה מעין קשר נפשי. אתה קובל על התנהגותו במונחים אנושיים - הוא טוב או רע, כועס או מרוצה... הקשר הנפשי הזה לובש לעתים ממדים בלתי מובנים", כתב ויצמן בעבר.



עבור ויצמן, שהצטייר עוד בהיותו לובש מדים כחיה פוליטית, היה המעבר אל החיים הפוליטיים טבעי. כבר אז ניתן היה להבחין שהוא אינו דמות שגרתית בעולם הפוליטי, שכן הוא לא ייחס חשיבות רבה לכללי התקינות הפוליטית. המונח "תקופת צינון" לא היה מוכר אז, והמשא ומתן שהוא ניהל עם מנחם בגין הוביל אותו להצטרפות הישר מהמטה הכללי לישיבות ממשלת האחדות בראשות גולדה מאיר. במהלך השנים הוא התפטר מתפקידיו ב"חירות" ובממשלה בשל חילוקי דיעות עם מנחם בגין, הקים מפלגה חדשה, הצטרך יחד איתה ל"מערך" ומאוחר יותר פרש גם ממנו. כל העת הוא שמר על עצמאות מחשבתית, "צברית", יגידו רבים. אחרים יגידו שהוא לא שמר על חוט שדרה אידיאולוגי - מחסיד מובהק של ארץ ישראל השלמה הוא הפך ל"יונה צחורה".



הקרדיט הצבאי של ויצמן איפשר לו להיות חלוץ במגעים עם גורמים ערבים על תהליכי שלום. בסוף שנות ה-70 הוא קיים מגעים הדוקים עם מצרים לקראת החתימה על הסכם השלום בין המדינות. כשר הביטחון בממשלת בגין, הוא יצר קשרים הדוקים עם נשיא מצרים אנוואר סאדאת. הכימיה האישית ביניהם סייעה רבות לקידום ההסכם. בשנת 1980 הוא התפטר על רקע מתיחות שהיתה לו עם בגין על קצב יישום ההסכם. בסוף שנות ה- 90 הוא נפגש עם אנשי אש"פ באירופה בזמן שהדבר היה אסור על פי חוק, וראש ממשלת האחדות, יצחק שמיר, איים לפטרו. בכהנו כנשיא הוא זימן אליו לביתו את יו"ר הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת, כדי לנסות ולקדם את התהליך המדיני שהיה שנוי במחלוקת בציבור אז.



לקראת סוף כהונתו של חיים הרצוג כנשיא המדינה הצטייר ויצמן כמועמד הבולט למשרה. למרות חוסר רצון מסוים מצידו, הוא ניאות ללחץ הציבורי לקבל את התפקיד. עברו הפוליטי, כמי שחצה את הקווים בין ימין לשמאל והיה ידוע בלשונו המשוחררת, אמנם העיד גם לגבי האופן שבו הוא עתיד למלא את תפקידו זה. עם בחירתו הוא אמר שהוא כבר יודע מה אסור לנשיא, אבל עוד לא ברור לו מה מותר.



הצהרותיו השונות משכו אליו אש מימין ומשמאל, והוא הסתבך מספר פעמים בהצהרות שאינן "תקינות פוליטית". את ממשלות רבין ופרס הוא תקף משום שלדעתו הם התקדמו מהר מדי לקראת הפלשתינאים, אבל הוא לא חסך מילים קשות גם מראש הממשלה בנימין נתניהו, והתקשה להסתיר את שביעות רצונו מכך שהבחירות הוקדמו בשנת ,1999 אז עלה ברק לשלטון.



ויצמן נאלץ לסיים את כהונתו בבית הנשיא מוקדם מהצפוי, לאחר פירסומים בעיתונות ולפיהם קיבל כספים ממקורביו, עליהם לא דווח לרשויות. הפרשה כונתה אז "ויצמן - סרוסי", ובעקבות החשיפה והעובדה שהיה הנשיא הראשון של ישראל שנפתח נגדו כתב אישום, הוא נאלץ להודיע על התפטרותו.



בתפקידו האחרון עורר עליו ויצמן את זעמם של פוליטיקאים משמאל ומימין, כמו גם של מגזרים שונים שקצפם יצא על ההתבטאויות הלא דיפלומטיות שלו. אחד מהרגעים שבהם הוא זכה לביקורת הרבה ביותר היה לאחר שנאם נאום מגוחך בהלוויתו של יצחק רבין ב-.1995
אך למרות הביקורת הרבה, לא ניתן לקחת מויצמן את תרומתו לביסוסה של מדינת ישראל הצעירה, לפיתוח יכולותיה הצבאיות, ובשלב מסויים גם לקידום תהליך השלום שלה עם המצרים והפלשתינאים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully