חיצוניותו של אבן זהב היא כמראה היחידה שהקים. הוא נראה כמו אזרח שקפץ לכמה שעות מילואים ועטה על עצמו מדי צבא. סגנון הדיבור שלו רחוק מהסגנון הצבאי המוכר, וגם אופן הילוכו ויציבתו לא יזכו אותו בתפקיד רס"ר תרגילי סדר על מגרש המסדרים. כך גם ביחידה שתחת פיקודו מנסה אבן זהב להשתיל מתחת למדים דרכי התנהלות שנשאלו מהאזרחות: היחידות הנהנות משירותי לוטם הן "לקוחות" ואבן זהב מדבר על "מיקוד בלקוח" כמו כל חברת שירותים אזרחית. הוא מדבר על תרבות ארגונית, תחרות מול יחידות אחרות ועל הצורך במיתוג היחידה ויצירת שיוך. בהקמת היחידה נעזר הצבא בייעוץ ארגוני של גופים אזרחיים כמו חברת הייעוץ "פילת" המתמחה בייעוץ בשינויים ארגוניים בחברות אזרחיות. "סיגלנו לעצמנו צורת מחשבה אזרחית: לחשוב על פרויקטים במונחי עלות-תועלת.
לקוחותיה של לוטם הן כל יחידות הצבא: היא מספקת תקשורת לכל יחידה צבאית ומפתחת מוצרי תוכנה ליחידות הנדרשות לכך. "היחידה פועלת בשיטה מטריציונית: האנשים שייכים אמנם ללוטם, אך מבצעים את הפרויקט עבור יחידה אחרת, מתקציב היחידה שמזמינה את השירות. זוהי צורת פעילות שונה מהמקובל במערכת הצבאית, שבה שולט מפקד יחידה בתקציב העומד לרשותו", אומר אבן זהב.
היחסים בין לוטם והחיים האזרחיים אינם מתאפיינים רק בהרמוניה עסקית והפריה הדדית. "עברנו תקופת רגיעה בימי המשבר בתעשיית ההיי-טק, אבל עכשיו הבעיה שוב מתעוררת. בחצי השנה האחרונה עזבו אותנו 17 איש, קצינים איכותיים שהיו להם אפשרויות לעזוב לחברות היי-טק וקיבלו הצעות שקשה לסרב להן".
איך אתם מתמודדים עם זה?
אנחנו מנסים להציע להם הצעות שכנגד. האמצעי הכי יעיל שיש לנו הוא הצעה לצאת לתקופת לימודים. העסקה היא התחייבות לשנתיים שירות כנגד כל שנת לימודים. אין חברה עסקית שיכולה להתחרות עם זה. חברות מוכנות להתמודד עם הצעות כספיות אבל הן לא יכולות להרשות לעצמן לוותר על עובד מצטיין לתקופה של שלוש שנים הנדרשת לתואר. אנחנו מציעים לימודים לתואר ראשון ושני, ובמקרים מסוימים גם לימודי דוקטורט. אנחנו במגעים עם אגף כוח אדם בצבא להתאים ככל האפשר את ההצעה לקצין המצטיין לצרכיו. לא לכולם יש אותם צרכים ואותם תנאים. לפעמים אנחנו מתגברים על הבעיה במענק כספי, לפעמים בהסדרת רכב בליסינג או בתוכנית סיוע בדיור.
הצבא משקיע מאמצים אדירים בשימור הצעירים והנה אתה, מהנדס בשיא כושרו המקצועי, פורש מהצבא בגיל 45 עם פנסיה בשווי מיליוני שקלים. אתה מבחין באבסורד?
"הפרישה המוקדמת אינה פסולה. לצבא נותרו היום מעט מאוד דרכים להתמודד עם השכר הגבוה שמוצע למהנדסים טובים בשוק האזרחי והפרידה המוקדמת היא דרך לפתות אנשים להישאר בצבא בכל זאת, לפחות עד גיל מסוים. הכישרון של האנשים שפורשים אינו הולך לאיבוד כי הם עוברים לתעשיות האזרחיות והמדינה ממשיכה ליהנות מכך. הצבא מתמודד עם הבעיה גם על ידי אזרוח של חלק גדול מהפרויקטים ובכך נחסך כוח אדם. הקמת לוטם, למשל, חסכה לצבא שני אלופי משנה, 10 סגני אלופים ו-30 רבי סרנים. זה חיסכון עצום במונחים של שכר ופנסיה".
הפרויקט הסלולרי "ורד הרים" מבוסס על מערכת תקשורת שרכש הצבא מחברת "מוטורולה" והיה בעבר אחת ההשקעות השנויות במחלוקת בצבא. הפרויקט איפשר לצבא להשתמש במערכת תקשורת אלחוטית ניידת ומאובטחת. הפעלתה בגזרת הרצועה עוררה תגובות חיוביות בקרב יחידות השדה שדרשו להרחיב את הפרויקט לגזרות נוספות. "הפרויקט הוא הצלחה גדולה, למרות הביקורת שהיתה עליו בעבר", אומר אבן חן. כפי שקרה במערכות האזרחיות, דילג הצבא חיש קל מהשימוש בסלולר כאמצעי לתקשורת קולית להפעלת הרשת כתשתית לתקשורת נתונים.
"הרשת הסלולרית תשמש תשתית למערכות החדשות לבקרה ושליטה", אומר אבן חן. כבר היום יכולים מפקדי כוחות לעקוב במדויק אחר מיקומו של כל כלי רכב ביחידה באמצעות מערכת משולבת של איתור לווייני ומכשיר סלולרי. המערכת משגרת למפקד מידע על מיקום כלי הרכב והמפקד רואה אותו על מסך המחשב הנייד או החדר הבקרה במוצב הפיקוד".
החברות האזרחיות מתאבלות על התדרים היקרים שצורך הפרויקט הסלולרי הצבאי. הושגה פשרה במחלוקת?
"מתגבשת פשרה ואנחנו מוכנים לוותר על חלק מהתדרים כדי שיעברו לאזרחות. אבל הוויתור דורש השקעת כסף בהעברת ציוד הפועל על התדרים המועמדים לפינוי לתדרים אחרים. מדובר בכמה עשרות מיליוני שקלים וההסדר עדיין לא נקבע סופית".
אתם לא נתקלים בטכנופוביה של מפקדים קרביים ששואלים בשביל מה אני צריך את כל הג'דג'טים האלה?
"להפך. בעבר זו היתה בעיה. כשהייתי קצין קשר אצל עמירם לוין בפיקוד הצפון, הוא לא הסכים לשמוע ממחשבים. הוא גדל על טנקים ומפות וזה מה שהוא היה צריך כדי לנהל את המערכת שלו. המפקדים של היום מגיעים מבתים שבהם יש מחשבים, משחקי מחשב וחיבורי אינטרנט. הם לא צריכים שאני אסביר להם כלום על מחשבים ותקשורת. הם רק רוצים עוד ועוד, והאתגר שלנו הוא לענות על הדרישות שלהם ולא לשכנע אותם בצורך".
ייתכן שהסכנה אם כך בעודף גאדג'טים בצבא?
לכן אנחנו כאן. כמו באזרחות הקמנו יחידת Technology Officer Chief) CTO), שתפקידה לבדוק טכנולוגיות אזרחיות שאנחנו יכולים ליישם אותן לשימושים צבאיים ולפקח על המערכות שנכנסות לשימוש צבאי. לא כל אחד יכול להכניס לצבא צעצוע שהוא ראה באזרחות. כל מערכת שנכנסת לשימוש צבאי, אפילו מכשיר סלולרי, צריכה לקבל את האישור שלנו. אנחנו לא מרשים להכניס, למשל, מכשיר סלולרי עם מצלמה, למרות שיכולים להיות לו שימושים ביחידות. הוא מסוכן מטעמי ביטחון שדה. המחשבים הניידים מצוידים אצלנו בכרטיס "חרב אש" שבלעדיו לא ניתן להפעיל את המחשב.
האם פלאפון תמשיך לספק את שירותי הסלולר לצבא?
העניין נתון במחלוקת משפטית, ואנחנו תקועים באמצע. הודענו לפלאפון שאנחנו מבקשים להצטרף לשירות על פי התנאים שנקבעו במכרז שערכה הממשלה, אבל החברה הודיעה שהיא אינה מוכנה לצרף את הצבא באותם תנאים שכן היא תפסיד מהעסקה ואז היא עלולה לבטל גם את העסקה עם הממשלה. עד שהמחלוקת לא תיפ
חשיפה ראשונה ליחידה המנהלת את רשתות התקשורת של צה"ל
הדר חורש
25.4.2005 / 8:21