8 קיבוצים עתרו נגד מזוז לאחר שפסל החלטה המעניקה הטבות ברכישת קרקע

שמונה קיבוצים עתרו בשבוע שעבר לבג"ץ בבקשה לבטל את האיסור שהטיל היועץ המשפטי, מני מזוז, על שר האוצר, בנימין נתניהו, לאשר את החלטה 979 של מינהל מקרקעי ישראל. ההחלטה מעניקה לכל משק בית בקיבוץ זכויות קניין על 2.5 דונמים עליהם ניתן להקים יחידות מגורים, ולמושבים - זכויות להקמת שטחי תעסוקה על 500 מ"ר. זאת בתמורה לתשלום של 3.75% משווי הקרקע (באמצעות היוון דמי החכירה).



היתרון המיידי של החלטה 979 עבור הקיבוצים, הוא בהנעת ההליך של הפרטת הדיור. כיום, חברי קיבוץ המבקשים לקבל זכויות קניין על הדירות בהן הם מתגוררים, מתקשים מאוד לעשות כן, בגין התשלום הגבוה שדורש המינהל - 91% משווי הקרקע בהיוון. רק בקיבוצי קו העימות פטורים הקיבוצים מתשלום זה.



העתירה הוגשה על ידי הקיבוצים מרחביה, בית השיטה, מעין-צבי, רגבים, פלמחים, החותרים, בית אורן והסוללים. היא מצטרפת לעתירות קודמות של קיבוצים אשר נפגעו מהחלטת בג"ץ מאוגוסט 2002, בעקבות עתירת הקשת הדמוקרטית, לבטל את החלטות המינהל שהעניקו לקיבוצים ולמושבים זכויות קניין בקרקעות המדינה ו/או פיצויים מוגדלים בגין החזרת הקרקע למינהל. החלטה 979 נועדה לפצות, במקצת, את המתיישבים על החלטה זו.



בעתירה לבג"ץ שהוגשה באמצעות עו"ד רון רוגין ממשרד רוגין-שטראוס ושות', מבקשים העותרים צו נגד פסילת החלטה 979. לטענתם, ליועץ מזוז לא היתה כל סמכות לאסור על שר האוצר לחתום על ההחלטה, מפני שיישומה אינו כרוך בהפחתה של הכנסות המדינה. בנוסף טוענים העותרים כי החלטת מזוז שגויה, מאחר שהחלטה 979 התקבלה לאחר מסע מקצועי ארוך ויסודי מרגע שנהגתה ועד לאישורה בידי יו"ר המינהל, אהוד אולמרט.



בנוסף נטען בעתירה כי החוות דעת של מזוז מגלה חוסר ידע בתוכנה של ההחלטה ורצופה שגיאות מהותיות. כיצד ניתן לומר, טוענים העותרים, כי החלטת המינהל לקבוע שיעור היוון של 3.75% לרכישת הזכויות בקרקע היא בגדר הטבה מפליגה, בשעה שהמדינה פוטרת כליל יישובים עירוניים, הסמוכים לקיבוצים ולמושבים, מתשלום דמי חכירה?