חיים סדגר וסקויה מחפשים את הגוגל הישראלית

מהמשרד שלו בהרצליה, על הצוק הצופה אל הים, יכול חיים סדגר (47) להרגיש כמי שכבש את העולם. הוא שותף באחת הקרנות החשובות בעולם, שיש לה השפעה מכרעת על הטכנולוגיה העתידית של כולנו. שותף שווה לצד אנשים כמו פייר לה מונד, מייק מוריץ ודון ולנטיין שהקימו את יאהו, גוגל וסיסקו.



"הרקע של האנשים מאוד מגוון אצלנו. אי אפשר היה לחזות מי מהם יהיה איש הון סיכון. יש לנו צרפתי, איטלקי, וולשי, הודי וישראלים. מייק היה עיתונאי, ג'ון הוא סופר. אנחנו חבורה מאוד יוצאת דופן גם בין הקרנות האמריקאיות", אומר סדגר.



העבר לא לימד בהכרח על העתיד של סדגר בקרן הידועה. לפני שהתמקם בסקויה, שימש סדגר במשך 16 שנה בתפקידים שונים בתעשייה, כאיש פיתוח, שיווק ומנהל מוצרים ופיתוח עסקי באינטל. ואולם מעולם לא ניהל ועמד בעצמו בראש חברת ענק כמו שניים מהשותפים האחרים שלו לקרן הישראלית - שמיל לוי (לננט ולוסנט) ובני האניגל (לננט ובריזקום) שעבדו יחד בעבר. כיצד הוא מסתדר עם כמות האגו המקצועי שלו ושל עמיתיו בחלל המשרדים בהרצליה?



"פיתחנו דרך לעבוד יחד. אנחנו לא חברה. אין פה החלטות המתקבלות על ידי אדם אחד. אנחנו יחידה שרצה בכיוון אחד ונהפכנו לחברים מאוד טובים לאורך הזמן. בהתחלה אולי היה הבדל ברקע, אבל היום הוא לא קיים".



סדגר אומר כי כמשקיע למד כמה לקחים: "אנחנו לא המנהלים של החברות. אנחנו לא מתערבים. ניתן עצות ואופציות, אבל אסור לנו להפוך בעצמנו למנהלים. אם המנהל טועה, תחליף אותו, אבל אל תגיד לו מה לעשות".



העצה השנייה שלמד קשורה למימושים: "בסקויה לא ממהרים למכור מניות של חברות שלנו. אנחנו מחליטים למכור רק לפי הפוטנציאל של החברה כשההנפקה היא רק תחנה. אם אנחנו מאמינים שיש לה עוד לאן לצמוח, וכך זה בדרך כלל, אין סיבה למכור עכשיו".



על מה הוא מצטער? סדגר מודה שפעמיים החמיץ: כשלא השקיע בפי קיוב (שנמכרה בשנה שעברה לסיסקו, כמובן) ועם הכישלון של איירסלייד שהיה מהמשקיעים המזוהים ביותר איתה. "ב-99', כשהחברה הגיעה אלי לבדיקת השקעה, כבר השקענו בחברה אחרת של שני מייסדי פי קיוב - גיורא ירון ויובל שחר - פנטקום. חששתי מלהסתכן בשתי חברות של אותם יזמים. בדיעבד, פי קיוב היתה הצלחה גדולה".