פרשת וורלדקום - סוף הדרך: ארתור אנדרסן היא הנתבעת האחרונה שיישבה את האישומים נגדה מצד משקיעים

חברת ראיית החשבון האמריקאית ארתור אנדרסן, הנאשמת האחרונה בפרשת התמוטטותה של ענקית הטלקום וורלדקום בשנת 2002 שטרם יישבה את האישומים נגדה, יישבה היום את האישומים שהגישו נגדה משקיעים לפיהם התעלמה מההונאה החשבונאית הגדולה בהיסטוריה של ארה"ב בעת ששימשה כרו"ח של וורלדקום.



בית משפט בארה"ב אישר היום הסדר ליישוב אישומים נגד אנדרסן שהגישו קרנות פנסיה נגד חברת ראיית החשבון שעל לקוחותיה הגדולים נמנו אנרון, וורלדקום, סאנבים וחברות נוספות שהיו מעורבות בגל השערוריות החשבונאיות של תחילת העשור. אנדרסן, אשר בנתה לעצמה מאז הקמתה בשנת 1913 מוניטין של יציבות ויושר, התמוטטה בעקבות שורת השערוריות החשבונאיות שבהן היתה מעורבת.



ההיקף הכספי של ההסכם ליישוב האישומים לא נמסר, אולם הוא מביא לסיומה את התביעה הייצוגית הגדולה מעולם שהוגשה בארה"ב בגין עבירות הונאה בתחום ניירות הערך. תביעות משפטיות ייצוגיות נגד עשרות בכירים בוורלדקום, 17 בנקי השקעות בוול סטריט ואנדרסן הוגשו בשנת 2002 לאחר שרשות ני"ע בארה"ב (SEC) פתחה בחקירה נגד החברה.



הסכום הכולל ששילמו עד כה נאשמים בפרשה כדי ליישב אישומים נגדם מגיע כעת ל-6 מיליארד דולר. סיטיגרופ, חתם הנפקות האג"ח המוביל של וורלדקום, שילמה 2.6 מיליארד דולר במאי 2004 כדי ליישב את האישומים נגדה בפרשה. בנק ההשקעות האחרון שיישב את האישומים נגדו בפרשה היה ג'יי.פי מורגן, ששילם 2 מיליארד דולר לשם כך. דירקטורים של וורלדקום הסכימו בחודש שעבר לשלם כ-55 מיליון דולר כדי ליישב אישומים נגדם בפרשה.



וורלדקום הגישה בקשה להגנה מפשיטת רגל ביולי 2002, לאחר שנתגלתה בספריה הונאה שניפחה את רווחיה ב-11 מיליארד דולר. פשיטת הרגל של החברה מחקה לחלוטין את שווי מניותיה, שהגיע בשיאו ל-180 מיליארד דולר, והביאה לפיטורי 20 אלף עובדים. ההונאה החשבונאית התבססה על רישום הוצאות בתור השקעות, באופן שאיפשר לחברה להציג רווחים גדולים יותר משגרפה באמת.



וורלדקום יצאה מהליכי פשיטת רגל בחודש אפריל 2004 כחברת MCI (סימול MCIP).



מאבק שליטה שהתנהל בחודשים האחרונים על MCI קיבל תפנית מפתיעה בסוף השבוע האחרון לאחר ש-MCI - אשר החליטה מוקדם יותר לקבל הצעת רכש של 7.8 מיליארד דולר של ורייזון, חברת התקשורת הגדולה בארה"ב - שינתה את דעתה והחליטה להעדיף הצעת רכש בסך 9.9 מיליארד דולר שהגישה לה חברת קווסט.