ערב הבחירות הכלליות בבריטניה: האם להשקיע בליש"ט?

מאיר סוקולר, ממלא מקום נגיד בנק ישראל, שהודיע אתמול שהוא משאיר את הריבית השקלית ללא שינוי ברמה של 3.5%, סיפק אתמול תיאור אופטימי מאוד של הכלכלה הישראלית. "יציבות שער החליפין בישראל נשמרת ואף עולה על זו של מדינות רבות אחרות; הסיכון הפיננסי של המשק הישראלי נמוך, התשואות לטווחים הבינוניים והארוכים יציבות, והציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים והארוכים מצויות בתוך יעד יציבות המחירים" - כך הוא כתב בהודעה שצירף להחלטת הריבית, בניסוח שמזכיר את ימי המשיח.



אבל החדשות הטובות האלה לא מנחמות את המשקיעים בישראל. הם, לפני כל דבר אחר, מעוניינים בריביות גבוהות - וריבית נומינלית של 3.5%, לפני תשלום מסים, לא גורמת לשמוח.



אלא שדווקא בהודעת בנק ישראל על הריבית הנמוכה ביותר מאז קום המדינה יש כמה טיפים למשקיעים. אל הניסוחים המילוליים מצרף הבנק המרכזי גם טבלה השוואתית של שערי ריבית ברחבי העולם, ושם ניתן למצוא כמה דברים מעניינים.







ניו זילנד היא אחד מהם, עם ריבית קצרה של 6.75%, כמעט פי שניים מהריבית בישראל ועם שוק כספים עמוק ונזיל, שניתן להשקיע בו ללא שום קושי. אלא שכלכלת ניו זילנד, כמו גם כלכלת אוסטרליה, שמציעה ריבית של 5.5%, תלויה מאוד בשוק הסחורות העולמי - שכן הסחורות הן מוצר היצוא עיקרי שלה. ירידה בביקושים העולמיים לסחורות, למשל, תפגע מיד בניו זילנד ותגרום בין השאר לפיחות של המטבע המקומי - ולהפסד הון שעשוי בקלות למחוק את תוספת הריבית שניו זילנד מציעה מעל הריבית בישראל.



אבל יש גם חלופות בטוחות מוכרות יותר - בריטניה, למשל. הריבית הקצרה בממלכה הבריטית היא כעת 4.75%, פער של 1.25% בהשוואה לריבית בישראל, והשאלה הגדולה היא מה הסיכוי שהליש"ט תיחלש לפתע ותאבד מכוחה מול השקל.



ראשית, קצת היסטוריה: הבנק המרכזי בבריטניה הותיר בחודש שעבר את הריבית ללא שינוי בפעם השמינית ברציפות, כך שהריבית בבריטניה כמעט כפולה מהריבית האירופית ומהריבית הדולרית זה זמן רב. למרות זאת, המטבע לא נפגע: במבט של 12 חודשים לאחור הוא אפילו התחזק מול השקל: מ-8.18 שקלים לליש"ט באפריל 2004 ל-8.34 שקלים אתמול. הסיכום: מי שידע להפקיד את כספו בפיקדון בליש"ט לפני שנה, נהנה מהריבית הגבוהה במערב (להוציא את ניו זילנד ואוסטרליה) ומרווח הון צנוע.



אלא שדווקא בימים אלה עומדת בריטניה בנקודה עדינה: בתחילת החודש הבא יתקיימו שם בחירות כלליות, ומעמדה של מפלגת הלייבור ומנהיגה טוני בלייר הוא חלש מאוד בהשוואה לשנים קודמות. יותר מכך: בעשור האחרון הפכה הלייבור את בריטניה לאחת המדינות הבזבזניות ביותר במערב. "בריטניה סבלה מגידול חד בהוצאה הציבורית ועלייה חדה בכל סוגי המסים", כך אומר דרק סקוט, יועץ לשעבר של טוני בלייר. ואילו אנשי עסקים בריטים מזהירים מפני עליית המסים, באמצעות טיעונים שנשמעים כאילו נלקחו מהמציאות הישראלית: "בעלי העסקים הם כיום מאוד ניידים, ואנחנו נראה את היזמים עוזבים את המדינה ועוברים למקומות אחרים", אומר איש נדל"ן מקומי.



אבל לא כולם מתרגשים מאזהרות אלה, מסיבה אחת פשוטה: למרות הליברליות בהוצאה הציבורית ושיעורי המס הגבוהים - הכלכלה הבריטית היא עדיין אחת הטובות באירופה, וצפויה להישאר כזו גם בשנה הקרובה.



נגיד הבנק המרכזי בבריטניה, גורדון בראון, העריך לפני חודש כי כלכלתה של הממלכה המאוחדת תצמח ב-2005 ב-3.5%. בשבוע האחרון נרשמה אמנם התקררות מסוימת בצמיחה ובצריכה הפרטית בבריטניה, אבל הנתונים הבריטיים טובים פי כמה מהתחזיות למדינות אירופה, שרק הולכות וצונחות לשפל חדש מדי יום. הכלכלה הגרמנית, הגדולה באירופה, צפויה לצמוח השנה ב-0.8% בלבד, בעוד אירופה כולה תצמח על פי התחזיות בשיעור מתון של 1.6%.



ובדיוק בגלל הנתונים האלה, ומכיוון שהכלכלה הבריטית צמחה ברציפות בכל עשר שנות שלטון הלייבור, מעריכים בבריטניה כי טוני בלייר יזכה פעם נוספת בבחירות ב-5 במאי. ואם בלייר ימשיך לספק ביצועים כלכליים טובים, עשויה גם השנה ההשקעה בשוק הכספים הבריטי להיות אחת הכדאיות ביותר בעולם.