מתחילת שנות ה-90 מחקו המדינה והבנקים לקיבוצים חובות בכ-17 מיליארד שקל - כך עולה מהמאזן המצרפי של קיבוצי התנועה הקיבוצית שפורסם לאחרונה על ידי המחלקה הכלכלית של התנועה הקיבוצית. מחיקת החובות הגדולה ביותר בוצעה (מחיקה בדיעבד) ב-1997 כשנמחקו חובות בסך 5.9 מיליארד שקל. התנועה הקיבוצית מונה ביחד עם הקיבוץ הדתי 270 קיבוצים.
יישום הסדר חובות הקיבוצים גרם לשיפור דרמטי במצב הכלכלי והפיננסי של מרבית הקיבוצים, שבנוסף למחיקת חובות בוצעו בהם גם שינויים מבניים, עסקיים וחברתיים מרחיקי לכת. השינוי המהותי ביותר בקיבוצים אלה, המכונים "מתחדשים", הוא הטלת האחריות לפרנסה על החבר עצמו והמעבר מהכנסה שוויונית להכנסה דיפרנציאלית המבוססת על "התועלת הכלכלית" שהקיבוץ מפיק מעבודתו של אותו חבר. מהנתונים עולה כי שישה קיבוצים בלבד מאלה שזכו למחיקות במסגרת הסדר החובות - לא הצליחו לשפר את מצבם והם ייאלצו לבצע הסדרי חובות פרטניים עם הבנקים. מנגד, כ-30 קיבוצים, אלה שלא נכללו בהסדרי החובות מפני שלא נזדקקו להם - הורע מצבם והם ייאלצו לבצע הסדרי חובות פרטניים עם הבנקים.
הסדרי החובות תרמו לשינוי דרמטי בהיקף ההון העצמי של הקיבוצים. ב-1998 ההון המצרפי הסתכם ב-0.5 מיליארד שקל (כ-1.9% מהיקף הנכסים המניבים), בעוד שבסוף 2003 הוא צמח ל-5.7 מיליארד שקל (20.6% מהנכסים).
אם ב-1998 סיימו הקיבוצים את השנה ברווח תפעולי של 55 אלף שקל לנפש - הרי שהרווח התפעולי בקיבוצים הגיע ל-67 אלף שקל לנפש ב-2003. על אף השיפור, הכנסות חבר קיבוץ הן עדיין מתחת לממוצע הארצי. ממוצע ההכנסות במשק בית קיבוצי הוא 9,948 שקל בחודש, כך שחברי הקיבוצים נמצאים ברמת הכנסתם בעשירון החמישי.
המדינה והבנקים מחקו לקיבוצים חובות בכ-17 מיליארד שקל מתחילת שנות ה-90
עמירם כהן
27.4.2005 / 9:32